שכן יקר שלי..............

אני זוכרת את הפעם האחרונה שנפגשנו.
הזכרון ממך נשאר כל כך  עמוק, שאני לא מסוגלת לנהמשיך בלעדיך דקה אחת מיותרת
אני מנסה ללכת ממך ואתה לא נותן לי. הלוואי והיית מגיע רק עוד פעם אחת כדי לחבק אותי שוב כמו פעם, וללחוש לי שאתה אוהב אותי.
ניסיתי, באמת שניסיתי  לשכוח אותך. אבל הלב מסרב. אתה חרוט לי בנשמה.
הימים בשבילי הם אפורים וקודרים, הקיץ הפך לחורף.
כל מקום בחדר שלי מזכיר לי אותך.
אתה זוכר את הפעם הראשונה שליטפת אותי ונשקת לשפתיי ברוך, אלוהים איך אני מתגעגעת לזה.
ואז על הספה הורודה ליטפת כל פינה בגופי ואהבת אותי באמת. כל גופי זועק אליך שוב. האם גם אתה מרגיש כך? .
שוב ושוב אהבנו בטירוף, בלי גבולות . רק אני ואתה  ביחד אוהבים עד סוף העולם.
והזכרונות לא מרפים , הכאב צורב בנשמה והדמעות זולגות ללא הרף.
אין לנו סיכוי יחד- אמרת לי, ואני לא רציתי להאמין. כי אני ואתה זה אחד גדול ומושלם. אז איך אפשר לוותר על הכל וללכת?.  אין לי מספיק כוחות לעמוד מולך ולומר לך את המילים האלו. הרי אף פעם לא יכולת לעמוד מולי מבלי לרצות לגעת, ללטף לאהוב אותי בטירוף. חשבתי שאיתך זה נכון, זה אמיתי. התברר שטעיתי.
היום אתה נמצא רחוק ממני נשוי ולא באושר , מנסה כל פעם מחדש להשיג ממני תשומת לב, רודף אחרי ברחוב כמו אדיוט, מתקשר ורוצה להשלים את מה שהחסרנו. אבל כבר אי אפשר, אתה מבין? אני לא אתן ללב שלי ליפול עוד פעם. הספיק לי 3 שנים להיות שבויה באהבה אליך, היום אין לי כבר כוחות להתחיל את הכל מהתחלה. תעזוב אותי במנוחה , תלך לדרך שאתה בחרת. רצית לאהוב אישה אחרת ונתתי לך, רצית להקים בית וילדים ולא הפרעתי. אז די ! תן גם לי לחיות את החיים שלי בשקט. בלי כאבים מיותרים.
תו לי למצוא את האחד שבאמת ראוי לי, את זה שיבטיח וגם יקיים, את האחד שיאהב אותי , עם כל מה שאני.
אז אני נפרדת היום ממך , עם קצת צער וכאב , אבל יודעת שמהיום החיים שלי יחייכו אליי. בלעדיך!