מרגע שהיכרנו

מרגע שהכרנו עשית לי את זה


נתת לי להרגיש משהו מיוחד כזה


שנכנס עמוק עמוק חדר לנשמה


שנתן לי להרגיש הרגשה כה משונה


 


חלפו ימים חלפו לילות


בשביל לראות אותך רק ספרתי את הדקות,


הרגשתי שככה לא אוכל יותר לחיות, לא יכולתי עוד לחכות.




סיפרתי לך את רחשי הלב,


אתה הבטת בי וגרמת לי לכאב,


אמרת לי שזה בלתי אפשרי


שנהיה ביחד "אתה ואני"


(אני שואלת) ומה איתי?


 


אני אומרת לך מאהבה,


שבלעדייך לחיות לא יכולה,


אתה אומר לי שאמצא מישהו טוב


שאוכל לאהוב,


אתה אומר לי שדברים כאלה לא תוכל לתת,


ומה איתי?(שוב שואלת) כעת.


 


אתה היחיד אתה האדם,


הכי שיקר לי בעולם,


שיגרום לי לאושר,


כן אין שום ספק, כך אני מרגישה,


זו אהבה.


אז אל תגיד לי שאתה מוותר,


אני רוצה שאיתי תישאר,


בשבילי חודשים זה כמו לכל החיים,


להיות רחוקים.


 


אז עכשיו אני כאן, כותבת ת'שיר,


שלעד את שמך תמיד היא תזכיר,


היא תמיד תעורר בי את אותה התחושה,


כמו בפגישה הראשונה.