הדרך אל האושר רצופה מכשולים-לא על כולם ניתן להתגבר ~sex-it~

על מה אני יושבת וכותבת לכם? אין לי מושג! מה אני באה להשיג בזה שאני כותבת לכם? אין לי מושג! אולי לפרוק מהלב זה בעצם מה שהייתי צריכה.....אז סיפרתי לכם, בדמעות של אוהבים, בדמעות של כאב, בדמעות של ייאוש, על חבר שלי שנהרג בתאונת דרכים, סיפרתי והגבתם, ומאז עברו שנתיים לפחות, ומאז היה לי חבר, תומר....במשך חצי שנה, היה אמור להיות לנו שבעה חודשים ב-1 לחודש, אבל סיימתי את זה! אחרי חצי שנה מופלאה, שהוא העניק לי הכל, את החיים שלו, את כולווו, אני הענקתי לו את כל הטוב שבי, את כל האהבה שבי-זה נגמר, זה היה חייב להיגמר....בלב שלי אני מרגישה שלא משנה כמה אני אעבוד על עצמי לא אוכל לשכוח את חבר שלי שנהרג...נקרא לו שי (שם בדוי), מהיום הזה נחרטה בליבי צלקת עמוקה שחשבתי שתומר יוכל לכסות אותה, לתפור אותה, וזה באמת מה שקרה, הייתי המאושרת ביותר, לאורך זמן מסויים ,עד שכבר לא יכלתי יותר...הגעתי למצב שחזרתי הביתה וחשבתי רק על שי, ובדמעות של כאב רציתי שוב לסיים את חיי, זהו, תקופת הפסיכולוגים נגמרה, תקופת האנורקסיה, תקופת הרחמים, עכשיו זו התקופה שלי-מה זה אומר? התקופה שלי היא התקופה שבה אני מבינה שלא משנה כמה שנים יעברו היחיד שיהיה במחשבות שלי הוא רק שי! כל קשר שיהיה לי ייקטע רק בגלל ההרגשה בלב שלי שאני בוגדת בשי!! שאולי הוא לא רוצה שאמשיך!!! תומר היה התחליף המושלם...מה יכלתי לבקש יותר מחבר יפה, מפנק, אוהב??? כל התכונות הטובות! אבל רבנו ורבנו ורבנו, כנראה שהרוב היה בגללי, שרציתי קצת את השקט שלי ממנו, הוא לא אהב לריב איתי..ובסוף גם נרמסה אהבתנו, אני חושבת שאני תמיד אוהב אותו....אבל הלב שלי כולו מלא בזכרונות ורסיסים, כולו מלא בחוויות ושברים, שמתם לב לניגודים!?!? הלב שלי מרגיש יותר מידי את הכאב בכל נגיעה, נשיקה, בכל פעם שאנחנו עושים אהבה, הלב שלי כנראה לא עמד בזה יותר והתייאש! אני לא רוצה למות! לא רוצה לוותר על החיים! אבל איך ממשיכים כשכואב כל כך בפנים?!?!?


אני פונה אל אותו אלוהים שלמעלה....תקל עליי קצת, תקל עליי, ותן לי סימן אם אני צריכה להמשיך או לא. תסלול לי את הדרך אל האושר.....אני אלך בדרך שתפנה לי מבטיחה לך והכי חשוב תשמור על המלאך שלי שם למעלה, תטפל בווווו, כי הטוב ביותר הוא שמגיע לו, שלא הספיק לחוות מספיק וישר נקטף, כמו פרח בר שקצרו ימיו!!  ובקשר לתומר....אחח אחחח כנראה שאלוהים, אתה הוא היחיד שתדע כמה שאהבתי אותו וכמה שרציתי שזה יילך! אבל הוא לא צריך לשאת את הכאב שלי, את העצב שלי, הוא לא צריך להתחלק בלב שלי עם מישהו אחר, ומגיע לו יותר!!! תשמור עליו...לא מבקשת דבר לגביי, אל תשמור עליי, כשאתה תרצה שיגיע זמני אני אדע, רק שמור עליו מכל משמר, חזק אותו עכשיו בצבא, כשהוא כבר לא פה איתי אלא בלעדיי....האם כואב לו כמו שלי!?!?!? אבל את החלטתי עשיתי הוא לא צריך לסבול בגללי


אלוהים רצף לי את הדרך אל האושר ללא מכשוליםםםם!!!


שלכם-עדי