הילד ששינה את חיי פרק ט'ו

אחרי שקראתי ת'מכתב הייתי מאוד מבולבלת והחלטתי להתקשר לליעד...

התקשרתי אליו וככה הייתה השיחה...

אני: ליעד מאמי ממצב?

ליעד: וואלה הכל טוב חיי מה איתך?

אני: אממ הכל אחלה...רציתי לשאול אותך משהו...

ליעד: דברי...כולי אוזן...

אני: התכוונת באמת למכתב שרשמת לי?

ליעד: התכוונתי לכל מילה שרשמתי שם...אבל לירז לא בא לי לדבר על זה עכשיו...בא לך
לקפוץ אליי עוד איזה שעה ככה?

אני: אוקיי סבבה עוד שעה אני אצלך מאמי...

ליעד: אוקיי מתוקה שלי אני מחכה בה ביי...



הלכתי התארגנתי אמרתי שאני יילך ויברר את כל מה שהוא מרגיש...

הייתי דיי מבולבלת ממנו...והמכתב עוד יותר בילבל אותי...הוא היה כזה חתיך שלפעמים
שהייתי רואה אותו הייתי פשוט נמסהה לאללה...

הקיצר זרקתי עליי ג'ינס סווטצ'ר כזה ענק של אחי של בילבונג...והתחלתי ללכת...הגעתי
לבית של ליעד צילצלתי בפעמון והוא פתח לי הוא ניראה כל כך חתיך פשוט הייתי בשוק איך
שראיתי אותו...הוא אמר לי: יאללה בואי כנסי מאמוש מה את בחוץ...נכנסתי הוא נתן לי
נשיקה על הלחי חיבק אותי ואמר לי שאני ניראת טוב לאללה... אמרתי לו תודה...

ואז פתאום ראיתי את נועה קפצתי עליה וחיבקתי אותה...(היא ידעה על כל מה שאח של
מרגיש כלפיי והכל)....הקיצר עליתי עם ליעד לחדר שלו נכנסתי התיישבתי על המיטה והוא
מולי ישב על כיסא...הייתה בינינו דממה של 5 דקות עד שאמרתי לו:

ליעד למה בעצם אמרת לי לבוא לפה? זאת אומרת לא הוצאת מילה מאז שהגעתי...

ליעד: התגעגעתי אלייך זאת סיבה מספיק טובה ? (הוא אמר וחיוך נפרש על פניו)...

אני: ליעדוש מאמי תקשיב...אני חולה עלייך ואתה הבן אדם הכי מקסים שאני מכירה ואין
עלייך בחיים לא יהיה לי ידיד טוב כמוך ...אבל...אתה יודע יש לי חבר שאני אוהבת אותו
כמו את החיים שלי ואני מעדיפה שאני ואתה נישאר ככה...(באותו רגע פניו השתנו...לפנים
מאוכזבות...כל כך רציתי לנשק אותו ..אבל השתלטתי על עצמי...עיניו בצבע הכחול ירוק
השתנו לעיניים עצובות)...הוא לא אמר כלום אחרי שאמרתי לו את זה...

ואז קמתי אליו ופשוט חיבקתי אותו...התחבקנו אולי איזה 10 דקות ככה...בלי להגיד
מילה...רק חיבוק אוהב ושומר...ב-10 דקות האלה עברו לי מלא דברים בראש ובעיקר
בלב....הרגשתי רגש מוזר...כאילו אני נידלקת עליו מחדש...הוא הרפה את החיבוק ממני
ואז הסתכל עליי ...היינו כל כך קרובים שיכלתי לראות את האהבה שפורצת מעיניו
היפות...

הם נצצו...עיניים שמביעות רגש חם ואוהב...ואז הוא התקרב אליי עוד יותר..הרגשתי את
שפתיו על שפתיי ביד אחת הוא הניח את ידו הנעימה על פניי וביד השנייה חיבק אותי
והתשנקנו ..לא יודעת מה עלה לי בראש שהתנשקתי איתו אבל הרגשתי צורך לעשות את
זה....פתאום נועה הגיעה וצעקה: "מהההההההה קורה פה????????" אני וליעד נבהלנו ומהר
הפסקנו את הנשיקה והסברתי לנועה את כל מה שקרה וגם ליעד הסביר לה והיא הבטיחה לא
לספר לאלעד כלום...אמרתי לליעד שאני הולכת כי אני לא מרגישה הכי טוב....הוא ליווה
אותי הבייתה ...הוא בא לתת לי נשיקה אבל אמרתי לו שזה לא הזמן המתאים הוא הבין אותי
והלך...עליתי הבייתה ומשום מקום ירדו לי מלא דמעות...הרגשתי חרא עם עצמי....חרא עם
מה שעשיתי...איך בגדתי בבן אדם שאני הכי אוהבת איך???? אולי כי אני לא אוהבת אותו
מספיק???? אולי כי ליעד פשוט גורם לי משהו ללב?

מלא שאלות עלו לי בראש....ניסיתי להבין מה הלב שלי רוצה אך לא הצלחתי....מצד אחד
אני אוהבת מאוד מאוד את אלעד אבל מצד שנייי מה הרגש שאני באמת מרגישה כלפי ליעד????
...אף אחד לא ענה לי על התשובות האלה...ואז היה לי טלפון מאלעד...עניתי בקול עצוב
שיכלו לשמוע שבכיתי....

אני: היי מאמי...

אלעד: לירזי מה קרה מאמוש למה את בוכה?

ואז התחלתי לבכות לו בטלפון...הוא אמר לי שהוא בא אליי עכשיו כדי לראות מה
קורה...אמרתי לו שיבוא ושאני צריכה אותו פה איתי...

אחרי בערך חצי שעה ככה הוא הגיע פתחתי לו ת'דלת ופשוט חיבקתי אותווווווו
ובכיתי....הוא נבהל ולא הבין מה קרה לי... אחרי שנרגעתי קצת הוא ניגב לי ת'דמעות
הביא לי כוס מים מהמטבח...עלינו לחדר שלי ישבנו על המיטה ואז הוא אמר לי:

לירזי מאמי עכשיו שאנחנו פה את יכולה לספר לי בבקשה מה קורה לך ?

אני: אלעד קודם כל מה שעשיתי היה דבר טיפשי מאוד ולא התכוונתי אני נשבעת לך שלא
התכוונתי ואם תלך או תצעק ותכעס אני יבין אותך...אבל דבר אחד אני רוצה להגיד לך
שאני אוהבת אותך מאודדד ושבחיים אני לא יוכל בלעדיך ואתה הכל...אתה יותר מהחיים
שלי!

אלעד הביע בהלה בפניו ואז הוא אמר לי: לירזוש יהיה מה שיהיה עכשיו תספרי לי מאמי מה
קרה...

הראתי לו ת'מכתב של ליעד והוא ממש היה בשוק ואז הוא אמר לי :

איך זה מתקשר למה שעשית?

אני: הוא התקשר אליי שאני יבוא אליו הבייתה ...הגעתי אליו הוא אמר לי שהוא אוהב
אותי...הוא בילבל אותי לגמרי ואז הוא ואני התנשקנו אבללל אלעד זאת הייתה סתם שטות
אני נשבעת לך אני לא מרגישה כלפיו כלום...

ואז ראיתי את אלעד עם דמעות בעיניים עד שהם פרצו על הלחיים ונפלו...

אני התחלתי עוד יותר לבכות...ואז הוא ניגב את הדמעות שלו. ואמר לי:

לירז אני לא יודע מה להגיד לך...אני לא יודע מה לעשות עם מה שאמרת עכשיו כי אני
בשוק גם ממך וגם מליעד...

אבל אלעד אמרתי לך שזה היה סתם מעשה טיפשי...אפילו לא הרגשתי כלום בנשיקה
הזאתי....אמרתי לו...

ואז הוא אמר לי: דבר ראשון זה שסיפרת לי את האמת אני שמח...

אבל לירז תשמעי זה קצת קשה לי ...אני אוהב אותך אבל ניפגעתי ממה שנעשה פה עכשיו...

אני: אלעד אם תלך אני יבין את יכול ללכת אם אתה רוצה....אבל תדע שאני אוהבת
אותך...(הדמעות שלי המשיכו לזרום ....גל של מים ירד על פניי...אף אחד לא יכל לסגור
את הברז ולהפסיק את המים ...זאת אומרת להפסיק את הדמעות)...

ואז אלעד חיבק אותי...ואמר לי משהו שמאוד הייתי זקוקה לו:

"לירז כולנו עושים טעויות בחיים...ומטעויות לומדים...אם שכחת לא מזמן גם אני עשיתי
טעות...אף אחד מאיתנו לא מושלם...וכמו שאת לא מצפה שאני יהיה מושלם ככה הציפיות שלי
אלייך... למרות שבשבילי את יותר ממושלמת (הוא אמר עם חיוך...העיניים שלו...העיניים
האלה שהביעו ניצוץ ...העיניים שכל כך אהבתי...האירו את פניו)...הוא חיבק אותי ואמר
לי שהוא סולח ...שמחתי שהוא הבין אותי ....אחרי שהבהרנו את העניין הוא אמר לי שהוא
חייב לזוז כדי לשמור על אחיו הקטן ושהוא ידבר איתי כשהוא יגיע....ליוויתי אותו עד
למטה הוא נתן לי נשיקה אמר לי שהוא אוהב אותי והלך....סוף סוף הסתדרו העניינים
אמרתי לעצמי...סוף סוף החיים מאושרים....סוף סוף אין בעיות...אבל כמה שהיה נדמה לי
שהכל מושלם קרה משהו.....



המשך יבוא....