קולך נדם

זה קרה בערב אפל,


כשכל קרוב עליך התפלל.


נר נשמה כבה פתאום,


בלי לומר דבר, אפילו שלום.


פרח אדום נקטף למרום,


נשמה עם לב כ"כ יקר וטהור...


 


קולך הנעים היה נשמע למרחקים,


היה פורט ומנגן בלבבות אנשים.


ביום אחד הכל נדם,


כשנשמתך נבלעה הרחק שם...


 


המונים ליוו אותך בדרכך האחרונה,


עמדו משתוממים ואני בוכה.


אין הרבה מה לומר,


כשעולם כ"כ יפה לפתע נסגר.


נותר לנו רק להתפלל לנשמתך,


להדליק נרות ולהזכיר את שימך...


 


למרות שאתה שם במרומים,


בין אלפי כוכבים זוהרים,


אותך אני זוכרים,


ואני, אני אוהב לעולמים!