כנסו משהוו עצוב ביותררררררררר

היא הייתה מאותן אחת הנערות שהיו יוצאות,מבלות ונהנות..

כל פעם שהייתה מתלבשת ליד אמא שלה היא הייתה אומרת לה:"משהו מוזר אצלך בשדיים בואי תראי לי שנייה"

וכל פעם מחדש היא הייתה יוצאת מהחדר וחוששת שמדובר במשהו רע..

אמא שלה ידעה שצריך ללכת להיבדק אבל היא לא רצתה..

כשגדלה והגיעה לגיל 17 היא לקחה יוזמה לבדה והלכה אחרי העבודה למרפאה..

שם היא נבדקה ולמחרת היא הגיעה לקבל את התוצאות..

היא הייתה לבדה מפוחדת,פוחדת שהתוצאות יגידו כן..

הרופא נכנס ואמר את התוצאה:"כן,יש לך סרטן השד..תגיעי לכול הטיפולים וזה יעבור".

היא בכתה לא ידעה מה לעשות הלכה לבדה,נערה בודדה ברחה מהבית בלי שאף אחד ידע..

למחרת אחרי שאמרה שהיא אצל חברה היא לא חזרה..

אמא שלה הבחינה שמשהו לא בסדר..

התחילה לחפש אותה בכול העיר אצל הדודים מהצפון ובכל מקום אפשר..

חיפשה בבתי מלון אולי לקחה חדר ולבסוף היא מצאה אותה..

זרוקה באיזה אכסניה על הרצפה חסרת רוח חיים כי לא הגיעה לכול הטיפולים..

כשחברתה הטובה שמעה את זה היא לא ידעה מה לעשות הנערה הייתה כמו אחותה..

אותה החברה ביום שבו הנערה ישנה אצלה היא נשבעה שלא משנה מה יקרה היא תמיד איתה והיא תילך אחריה..

גם היא שמה קץ לחייה ורשמה:"עכשיו שנינו בשמיים ושם אני תמיד יהיה איתך ואומר לך כמה אני אוהבת אותך..".

עכשיו שתיהן בשמיים ושם אפחד כבר לא יכול להפריד..