קשה בלעדייך...אך יותר קשה איתך....

תמיד רציתי שיהיו לי חברים וחברות טובות והאמת שעם הזמן השגתי את מה שרציתי יש לי את החברות הכי טובות בעולם וידידים תומכים


ויש לי אותך הידיד הכי טוב שלי , הבנאדם שהכי יקר לי מכולם     


אבל אני הולכת לעשות את הצעד הכי קשה ולהגיע להחלטה שכל כך ניסיתי להימנע ממנה אך ללא  הצלחה


אני מתרחקת ממך ומוותרת עלייך     


אני כותבת עכשיו ועיניי מתמלאות ,והדמעות פשוט מאיימות לפרוץ, אני מקווה שתבין אותי ולא תכעס עליי, בעצם אני יודעת שתכעס עליי ולא תבין אותי אך זה צעד בלתי נמנע


אני גם יודעת מה אתה חושב עליי ועד כמה אני חשובה לך אני יודעת ותאמין לי שאתה חשוב לי הרבה יותר אבל אני פשוט לט יכולה יותר


אני לא יכולה להישאר קרובה יותר כשאני יודעת שאתה אוהב אותה ואתה חושב עלייה , כשכולנו יוצאים יחד במטרה לבלות ולהנות אני רק סובלת כי אני נאלצת לראות אותך מחבק אותה ומנשק אותה , אני משתדלת לא להסתכל אך העניים שלי פשוט נמשכות אחריך,  לעולם לא תבין עד כמה היה לי קשה לשמוע אותך לוחש לה באוזן  "אני אוהב אותך"  הרגשתי כאילו ננעץ סכין בליבי ואני עומדת ליפול מרגליי אך נשמתי עמוק עצמתי את עיניי לרגע וניסיתי להתרחק מעט גם אם לרגע קט


אני מאמינה שאיפושהו בליבך אתה חושד במשהו אך אתה מדחיק זאת


אני יודעת שהיתה לנו הזדמנות להיות יחד אך פספסנו אותה מתישהו בלי להרגיש היא פשוט חמקה לנו בין האצבעות.


אני שומעת עכשיו את השיר שלנו , השיר שהקדשת לי אך בתחילה לא ייחסתי לזה חשיבות רק כשהתחלתי להרגיש אליך יותר מסתם רגשי ידידות ייחסתי אליו חשיבות  וחשיבות רבה , כל פעם כשאני שומעת אותו כולי מצטמררת אבל מאז שהקדשת לי אותו עברה כבר חצי שנה , זה היה קצת לפני שהתחלת לצאת עם החברה הנוכחית שלך , הייתי בטוחה ששכחת אך לא מזמן מישהו הזכיר את השיר לידינו והסתכלת עליי במן מבט כזה מיוחד מבט שלא זכיתי לו כבר הרבה זמן ואמרת לי : " זה השיר , השיר שהקדשתי לך" אני לא אשכח את הרגע הזה ואת המילים שלך, זכרת.... , השתתקתי, הבטתי בך ועוד שנייה בכיתי, הנהנתי בראשי לאישור מהופנטת וחשבתי לעצמי אתה זוכר ... לא שכחת.... , כנראה שבכל זאת זה עדיין קצת חשוב לך  , אך הרגע הזה עבר והמשכנו הלאה אתה איתה ואני בבית חושבת עליך 


תאמין לי לפעמים אני לא  מבינה אותך כששמעת שהכרתי מישהו קינאת מעט ודאגת להראות לי את זה , אני פשוט לא מבינה אותך אבל אני לא ארמה את עצמי ואאמין שעוד יש לנו סיכוי כי אני לא מתכוונת לחכות לך, חיכיתי מספיק חצי שנה ותאמין לי שזה דיי והותר , אני סתם נפגעת, הפיתרון היחיד הוא להתרחק ממך , נכון זה יהיה לי קשה אבל כנראה שכבר אין לי ברירה  אם רק היית יודע כמה פעמים בשבוע אני מנסה לשכנע את עצמי שהנה, שהרגשות שלי הולכות והנה לא מפריע לי יותר וכבר לא אכפת לי, אבל אז אני רואה אותך או מדברת איתך והכל פשוט חוזר אליי. אני אפילו מנסה לשכנע את עצמי שהחברה שלך היא הדבר הטוב ביותר בשבילך ושאתה מאושר ושהיא אוהבת אותך יותר ממני ואיתה אתה תהיה יותר מאושר, אך בתוך תוכי אני יודעת שאני סתם משקרת לעצמי ואני יודעת עד כמה אני יכולה לעשות אותך מאושר ועד כמה האהבה שלי אליך היא ללא גבולות.


תבין אין לי שום דבר נגדך או נגדה אני לא שונאת אותה, אני אשקר אם אני אומר שאני אוהבת אותה או מחבבת אותה כי אני לא  וזה הכי טבעי אבל אני לא שונאת אותה ולא כועסת על אף אחד מביניכם , את בחרת לאהוב אותה ולהיות איתה ואני מכבדת את זה ואני מאחלת לכם רק אושר ושמחה, באמת שמכל הלב, למרות הכאב הגדול הכרוך בזה, וכל מה שאני בעצם רוצה הוא לשכוח אותך ולהתגבר עליך, אני מאחלת לכם אושר וגם לעצמי ולכן אני מתרחקת , להיות קרובה אליך גורם לי רק לעצב וכאב וזה לא מגיע לי. אני בטוחה שהיית מסכים איתי אם היית יודע את המצב .


אתה יודע אני יכולה לפנות אליך בכל בעיה ואני יודעת שיהיה מי שיקשיב לי , יעזור לי ויעודד אותי  אבל תגיד לי איך אני יכולה לבוא אליך ולומר לך שאני אוהבת אותך , כלכך אוהבת אותך, לפעמים אתה לא מבין למה אני מרוחקת ולא נפתחת אלייך


וכנראה שגם לא תבין לעולם!!! 


מקווה שתבין אותי ותסלח לי


שלך לנצח *****    ******


 


נ.ב


קוראים יקרים הייתי שמחה מאוד אם תגיבו למכתבי שנכתב מהלב ואולי תייעצו לי ותעזרו  אולי ההחלטה שלי להתרחק לא נכונה  או אולי הבנתם משהו מהמכתב אולי דברים שאני לא מבינה  בבקשה מחכה ומצפה לתגובותיכם......