אותה אוהב אך לילדה כואב/דנית פלס

אני הייתי אז נער
נמשכתי ליופייה
היא הייתה רק ילדה
ילדה כה יפה
האושר קרן בעינייה
ושהבטתי בעיניה
ידעתי הכול עלייה
שהילדה התבגרה
והפכה לה לנערה
התמימות והעצב שלטו על פנייה
חיוך לא ראיתי עוד על שפתייה
רק דמעותייה
היו הם בפניה
הרגשתי את הסבל שבליבה
ידעתי נערתי סובלת מאהבה
אותה אני מילדותי אהבתי
תמיד רק את הילדה הזאת אני רציתי
ליופייה ולתמימותה אני נמשכתי
אך שהייתי מתקרב
היא הייתה מתרחקת
שאמרתי אני אוהב
היא הייתה שותקת
הבנתי את כאבה
כמה נערתי סבלה מאהבה
הגברים את ליבה פצעו
לבד אותה השאירו
רק דבר אחד ממנה רצו
וכשלא רצתה בכוח ניסו
את הילדה שלי זה שובר
העצב בליבה איננו עובר
אותו סיפור אינו נגמר
תמיד חוזר אותו עבר
גבר אחר גבר
גלגל שמסתובב
גבר אחר גבר
וכאב שנשאר בלב
אני אותה ממשיך לאהוב
רוצה שלנערה יהיה רק טוב
שחיוכה מהילדות יחזור על פנייה
שתשכח הילדה את כל כאביה
אך הנערה הזו פוחדת
פוחדת להיות מאוהבת
מהגברים היא מתרחקת
יושבת לבד היא ושותקת
בעברה היא רק נזכרת
בוכה היא ונשברת
היא איננה מפסיקה לבכות
איבדה היא את התקוות
ואני רק יודע עמוק בפנים
שאני הגבר שיאהב אותה לעולמים
וגם אם אחכה לה ימים רבים ושנים
את הילדה היפה שלי אוהב כל החיים