«::*°•ממני-המישהו שיאהב אותך תמיד•°*::»/«::*°•סילבסטר החתול•°*::»

זוכר איך פעם אהבתי לקום בבוקר,
ואיך הכל השתנה והלב משלם ביוקר,
אולי על הפזיזות, אולי על המהירות,
על זה שאהבתי בחום, בלי בכלל קרירות,
אני לעולם לא אצטער על שבך התאהבתי,
שנתתי את כולי ושאת ליבי רק לך הקרבתי,
תמיד הייתי מנסה לעשות אותך שמחה,
הלב עבד שעות נוספות, בכלל בלי מנוחה,
הכל נתתי לך, יותר ממה שאפשר לדמיין,
עזבת אותי ועכשיו הלב שלי כבר לא מעניין,
הוא מחוק מבחינתך, שמת אותו באיגנור,
בלי לתת נשיקה, פשוט כיבית את האור,
ואני נזכר איך ישנתי תמיד במיטתך,
איך נתת לי נשיקה וישנתי לצידך,
כיבית את האור והנשיקות המשיכו,
אותן נשיקות שאת הלב הן לא החשיכו,
תמיד הן נתנו שוב פעם מחדש טעם של עוד,
ועדיין אני לא מבין מה בעצם הסוד,
אותו סוד שבך שוב פעם מחדש טמון,
הרגישות, החום שבך וגם כל האמון,
הסוד שכל פגישה איתך יפה מאחרת,
תמיד לפני פגישה השמש כל כך זוהרת,
ואם אני מנסה רגע לחשוב ולעצור,
אני יכול להיזכר בעוד רגעים שתמיד אני אזכור,
אבל הדמעות את המכתב שלי שוטפות,
ואני זוכר שכשבכיתי ידייך היו עוטפות,
אבל מה נשאר ומה נותר? אם לא אכזבה,
צדק מי שאמר שהוא לא מאמין באהבה,
חשבתי שהוא טעה בגלל האהבה מהמבט הראשון,
ועכשיו הכל תקוע לי כמו עצם בגרון,
החיים שלי לא ייראו אותו דבר בלעדייך,
כי כל רגע שעובר אני מתגעגע אלייך,
ואת תקראי את המכתב? בכלל לא בטוח,
לך לא אכפת כשאני לא יכול לנוח,
רק עוד 2 שורות שבמכתב אני כותב,
אהבתי ותמיד זה יימשך, תמיד אני אוהב.