לא אותה אהבה. . .

היא חושבת עליו.. עדיין,

הוא לא יוצא לה מהראש,

היא חשבה שזהו זה נגמר,

היא שכחה אותו, הוא שייך לעבר.

היא ניסתה להמשיך,

לחפש אהבה חדשה

ואז היא הבינה כמה טעתה..

היא לא שכחה אותו והוא לא שייך לעבר,

פתאום היא הבינה שזה בכלל לא נגמר..

הוא כבר המשיך, הוא איננו יותר,

היא הפסידה אותו ועכשיו היא בוכה,

בוכה על מה שהיה.. ולא היה..

על מה שהיה יכול לקרות ולא קרה...

היא בוכה כי היא יודעת שהוא לא יחזור,

ואולי גם הוא שם יושב וחושב..

פוחד לחזור ולדבר..

אולי גם הוא שם יושב ובוכה,

חושב עליה ועל מה שקרה,

חושב שהמשיכה ולא טעתה..

שניהם מסתירים הם פוחדים להודות..

והיא שם נשברת, והוא השתנה...

והם חושבים: זאת כבר לא אותה אהבה. . .