גודל הכאב..

לפני כמה זמן עברתי לבית ספר חדש..


חשבתי לעצמי: אולי פה יהיה יותר טוב ויאהבו אותי באמת ויהיו לי ידידים שאין להם רק כוונה אחת..


וככה באמת היה.. הגעתי והיה סבבה.. ידעתי שיום אחד אני אתעורר והחלום הזה ייגמר..


למה יש לי חוסר מזל בחיים?!? מה עשיתי רע כל כך?


הכרתי מישהו בצ'אט ודיברנו והוא אמר לי שיהיה סבבה אם נהיה באותה כיתה וככה היה


בהתחלה קצת חששתי שאולי אני לא אהיה יפה לדעתו (בסוף אני כן) ואז הוא לא ירצה להיות ידיד שלי.. אבל טעיתי!


זה היה כל כך מושלם כדי שזה יהיה מציאותי!!


נהיינו ידידים טובים.. סיפרתי לו הכל עליי ואפילו על חברות שלי.. סמכתי עליו כמו שלא סכמתי על אף ידיד בחיים שלי..


פתאום הוא סיפר לי שהוא התנשק עם איזו ידידה שהיא אגב הילדה שאני הכי שונאת בעולם..


הייתי בשוק, ת'אמת שאין לי מושג למה! הרי זה לא שאני מאוהבת בו או משהו..


זה כמו מין אובססיה כזאת כלפיו.. אני מזל עקרב לא צריך להתפלא


אמרתי לו: יופי שאתה נזכר לספר לי עכשיו


והוא התחיל להתעצבן ואמר שהוא לא חייב לי כלום..


אחרי כל מה שסיפרתי לו?! איך? איך הוא מסוגל?! וזה עוד לא הכל..


אחרי זה דיברנו ואפשר להגיד שהשלמנו.. ואז, הגענו שוב למצב של ריב.. והכל בגלל הרוח הקרבית שלי!! תמיד אני חייבת להרוס הכל!! אין לי טענות לאלוהים הרי אני זאת שהורסת הכל תמיד!!


בקיצור.. המשפט האחרון שלו גרם לי לקרב אליי סכין וכמעט לגמור את החיים..


הוא אמר לי שאני סתם ילדה מושפעת, שחושבת שאם הוא מתכתב איתי באיסיקיו ונותן לי נשיקת שלום בבית ספר זה אומר שהוא שייך לי..


למה?? למה אתה עושה לי את זה ילד אני כל כך פגועה עכשיו..


בוכה כמו ילדה קטנה שראתה בובה אצל מישהי אחרת והיא רוצה כזאת בדיוק אבל לא נשאר..


אולי אתם לא מזדהים איתי ומבינים אותי אבל זה לא חשוב.. רק רציתי לספר לכם..


וגם לא בתקווה שמישהו מביניכם מלאך שיכול לעזור לי..


פשוט.. לספר לכם.. שתבינו למה אני רוצה למות