«::*°• סאבלימינל והצל, תלמדו עוד משהו. •°*::»/«::*°•סילבסטר החתול•°*::»

אותך אני אוהב, ועכשיו כואב, אלייך רעב ושיר כותב ישר מתוך הלב, עולמי עליי חרב, זה מרחיק, לא מקרב, ואותי זה מאכזב וכמו פרח מלבלב שיש סיכוי אני חושב, אבל הכאב לי עורב, אני שחור כמו עורב ואת דמעותיי מנגב, אותך אני מחבב אבל הלב את זה גונב, על שלו עומד וגם יושב, לב, אליי הגב, בבקשה השב, אני נגדך מהראש עד העקב, אותך אני מתעב, מדוע אתה מתלהב? תתאהב! הסוף שלי קרב, אליה בלילה אני מתגנב ומזדנב, היא רוצה אותי וזה צורב, כי אתה לא מתייצב, את העצב רק מסב כשאני במיטה שוכב, אז הקשב, תתחיל להתחשב, ויותר להתערב כי את האהבה אתה מעקב, ואותי זה מאכזב, את הרגש אני סוחב, לרגע לא עוזב, זה כואב ומנקב, ועליי הוא רק רוכב, ואני כבר לא שלו, למה כל העולם שלי סביבך סובב? למה אתה לא מתחייב? ותמיד אתה נושר וגם נושב, אותי איתך לא משלב, לבד אותך אתה מעצב ואחריי לא עוקב, את דמי אתה חולב, ואת כוחי שואב, אז בבוקר כשאת גרביי אני גורב, אותך עם ליבה הצב, פירות אהבה אליי הנב, כמו מהעץ עם החוטב, אני צמא לה, רוצה להירטב, בבקשה תתנדב ואל תהיה אוייב, אל תהבהב, כי זה אותי צולב, לא בא לי להירקב, אז תביא את הנסיכה שאני כל כך אוהב.