«::*°• סאבלימינל והצל, תלמדו משהו. •°*::»/«::*°•סילבסטר החתול•°*::»

לילה ערפל, ליבך בשלי חיבל, הוא מפשל ומה איתי הוא לא שואל, רק את עצמו מהעצב לבד גואל, קשה לי לרוע שבך להסתגל, כי זה אותי כובל, ואני כאן מתפעל מדוע ליבך אותי קוטל ומקלל, אני עוד מתפלל לאל, בשארית כוחותיי מייחל ומאחל שיבוא היום המהלל ותתני לי את ליבך שבי פועל, המצב אותי מבלבל, זה מתסכל, הדם בליבי עוד מחלחל, נהיה שפל, ואני נאנק מכאבים, מתפתל ומשתעל, לא סולח, לא מוחל, אפשרות לחזור אני לא שולל ולא פוסל, עלייך עוד מסתכל, את השבועה כאן מחלל, הלב אותי נועל וכך אני גדל, הוא מרכל, תביני מתנצל, הכאב בי מתפצל ורוע רק שותל, שנחזור אני רוצה, את זה שוקל ומשתדל, כי את שמך אני ממלמל, ואת ליבי אני מנצל כמו נוכל, את חייו אני מנהל, כי מה שלא הורג רק מחשל, לקסמייך שוב נופל, גם בלילה אפל אני זוחל, במאמץ ששוב כושל, מנסה לליבך להשתחל, אך ליבך אותי פוסל, את הדם ממני הוא זולל, אותי זה מקלקל ואני כל כך סובל, מדוע לא יקל? למה אני כאן מכאבים מתגלגל? מה זה מסמל? כי קשה, קשה להסתגל.