מה שנשאר בינינו זה העבר/ סילבסטר החתולה

והנה אני שוב


תוהה ומבולבלת חושבת על כל הדברים שאז הייתי  מפגרת.


הנה אני כאן


ואין לי כבר מה לומר.


אני לא יודעת לזהות את האהבה


כיצד אני אדע מה אני מרגישה


בליבי נשארה התיקווה שיום יבוא ותחזור אלי בחזרה.


שתגיד לי חזרי אלי נשמה.


אבל בתוכי אני יודעת שנשארה דממה


כבר לא נחזור לעבר


אין בינינו שום דבר.


האהבה שפעם הרגשתי כלפיך היתה כל כך חזקה


שהייתי מתפרצת על כולם למען הגנתך.


אני זוכרת את אותו היום שניסו לגרום לי לחשוב בהיגיון


אך לא הסכמתי , דמיינתי אותך ניצב מולי בחלון.


רק מלדמיין את פנייך היפות , להשתוקק לגעת בשפתיך הרכות


לנשק ולנשוך , לחבק ולאהוב


אני מדמיינת את כל זה גם כשאתה מולי וגם שאתה בחלומי.


אני משתוקקת לכך בכל חפצי.


בחלומתיי הייתי מדמיינת אותך מעביר יד על  גופי


נוגע בכל עורי.


מנשק ומלטף את פניי וצווארי.


נותן לי הכל עד מלוא ליבי.


אני זוכרת את החלום האירוטי


שהיה לגמרי ממשי.


זוכרת כל נגיעה


כל מבט


זוכרת...


מדי יום אני מנסה לכתוב שיר על משא אהבתי


אך כל הסיפור נגמר למרות שכואב הלב לי.


חבל שאתה לא מודע לכל השירים ... לכל הרגשות שהתחוללו אז בקרבי


שהייתי מתרגשת רק מהשעה שאתה מגיע,


שהייתי מתרגשת מהשעה שלנו יחד


שהייתי מתרגשת...


שהייתי בוכהה כשאתה חוזר הביתה.


שהייתי בוכה וצועקת בשקטט למה אתה לא שלי.


והיום...


אני יושבת פה מול המחשב.. מנסה לכתוב שיר


אך בקושי יוצאות לי המילים.


כשהייתי איתך הייתי מאושרת אך לכמה רגעים כל יום.


אבל היום אפילו את זה אין לי.


סיימנו את הסיפור בינינו ומה שנשאר אצלנו זה העבר


אנחנו עדין זוכרים את שעברנו יחדיו.


והיום...


אני יושבת פה ומנסה לכתוב שיר


שיר שיזכיר לי את אותן ימים.