מלאך בגסיסה..

ביום אביב ללא רבב

כשיריעת תכלת שובצה בחוטי זהב

הייתה נערה מסתובבת

כפרפר מסביב לשלהבת

הביטה על גבעות עולם

דרך נווה הפלא בו ישבה

וראתה פרחי שמיים

ברטט הקרניים על פני המים

ליקטה גרגרי יער

מצאה שם גם פנינה

ועם צאת הליל

הדליקה אש קטנה



ואז ביום סגריר

בו השמיים מחרישים ורוע באוויר

הנערה כבר לא הייתה מסתובב

ובגסיסתה רעדה אותה שלהבת

והנערה עוד מוסיפה לראות

אך הפעם את ירכתי התהומת

נפל פרחי שמיים

ובעפר התפלשו טיפות המים

וכל יום בבית כה חלשה

ורק אש לחשה

בעזרת שביב רועד ולוהט

שעולמה הקודם כבר מת



שפעת געגועים אותה כיסתה

רצתה לצאת, לפחות ניסתהרצפת אש סביבה בערה

והנערה לא נשארה

יצאה ישבה ליד המעיין

שמסביבו גוסס הגן

נגעה בידיה הלבנות במים

ואז פרשה כנפיים

וצפה לדרכה דומם

בתוך הגלים הזועפים שבים

ועד היום באמצע הים

שרוייה אפילת עולם!