מדוע אני נשארת אילמת, אבודה בתוך מבטך?

אינך יודע מה אתה גורם לי להרגיש,



את תחושתי אינני יכולה להמחיש,


בחיוך שלך, בברק של עינייך,



במגע שלך, ברכות של שפתייך.



המבט שלך, הלחישות באוזניים,



גורמים לי להיות מאושרת עד השמיים.



אף אחד לא גרם לי כך לאהוב,



יודעת, אתה לא תיתן לי לכאוב.



האור שלך, האושר שבִפנים,



גורמים לי להעלות חיוך על הפְנים.



רק לבלות את זמני רוצה, איתך



לצחוק בשמחתך, לבכות בכאבך.



להיות אוהבת כמה שצריך,



לתמוך בך תמיד, לדעת להעריך.



אם רק היית יודע, מנסה לתאר לעצמך,



כמה מאושרת אני, שאני לצדך.



בין ידך, שנינו מחובקים,



אוכל כך לשבת ימים ארוכים.



אם הייתה דרך לתאר לך עד כמה,



עד כמה גדולה אהבתי,



עד כמה רוצה אותך.. איתי.



אולי יום אחד אהיה אני אמיצה,



ואגיד לך, שגם אני רוצה.



אך לא אוכל לעשות זאת בנתיים,



כי חשובות הן חברות, חשובות פי שתיים. . .



האהבה חזקה, ואני אבין,



שהזמן יעשה את שלו, ואני? אני אמתין..



אז בנתיים אהובי חשוב לי שתדע,



שאהבתי פה תשאר, אהבתי פה מחכה!



אחכה לך ימים, שבועות, שנים...תמיד



מקווה שגם אתה, גם אתה תתמיד.



תתמיד לאהוב, כמו שאני אוהבת



תתמיד לכאוב, כמו שאני כואבת ! ! !


אמיתי ומהלב, מקווה שאהבתם,  ומחכה לתגובות :) דניאלי.