בלילות. . .

בלילות,

כשאיש לא שומע,

כשאף אחד לא רואה,

אני בוכה.

בוכה על מה שהיה..

ולא היה.

צעקה עמוקה מבפנים

מתחננת שם למעלה שתחזור,

ששוב יהיה בחיי אור..

שיהיה לי את מי לחבק, לנשק.

להרגיש שוב בזרועותייך.

להרגיש אוהבת, נאהבת.

תראה לי את הדרך,

את השביל אלייך,

ללב שלך,

בחזרה. . .