ילדון שלי..

אוהבת אבל גם קצת פוחדת..בהתחלה לא התייחסתי..רק צחקתי וקצת זלזלתי

אבל עכשיו כל כך קשה..הדמעות זולגות והן כל כך הרבה..

התחלתי לאהוב..הכול היה טוב..

אז למה עכשיו כבר לא מדברים..אפילו לא שלום כמו כל הקרובים?!

איך זה שתמיד אתה התעקשת..ובכל הפעמים כמובן צדקת!

עכשיו הכול רק אכזבות..לא פה שיורדות לי הדמעות

במילה אחת הרסתי הכול..איך כמו טיפשה נתתי לזה ליפול?!

למה לא עצרת אותי? אולי כבר תחזור להיות שלי?

על טעויות משלמים אמרת..וכמובן צדקת..כל החלומות פתאום התנפצו לי בפנים

ילד שלי..אל תשכח שאותך אני אוהבת!! עליך כל היום חושבת!!

אני מאוכזבת,עוד כואבת לא רוצה שיראו אותי סובלת!

למה לא אמרת מהתחלה שאתה אוהב? הכול מהתחלה היה יכול להיות מהלב

רגעים יפים חווינו ביחד..אפילו על הריבים מתגברים בלי פחד..

אנשים אומרים לי הכול יעבור..אבל איך עכשיו לא אסבול?

אותך רואה עובר..אולי כבר נהיית מישהו אחר?!

עיניך מביטות בי בלי אהבה..הן רואות בי רק אכזבה..

תגיד לי פגעתי בך? הרי שום דבר לא היה בכוונה..הכול מאהבה!!

אתה לימדת אותי המון על החיים..

כשעצוב מותר לבכות..וכששמחים לחייך..ואפילו עדיין כשהכל מתהפך

אם זה לא טוב זה עדיין לא הסוף.אמרת!הבנת ילדונת?!הדגשת!!!

איך אפשר לשכוח..לאן אפשר לברוח?

כל כך הרבה רגשות בליבי..אתה היית אהובי!

אוהבת אותך עד בלי די..אתה תמיד תהיה אהבת חיי!!