עזבו אותי כולם:[

היא עזבה הכל,

את לימודיה,ואת משפחתה.

את החברים,ואפילו את הכלבה שלה.

שהייתה כל כך יקרה לליבה.

לקחה מעיל ויצאה.

היסתכלה על הכוכבים,וחשבה

"..מה הטעם בחיים?!"

היא לא איתו,משפחתה לא יודעת על קיומה.

היא רצתה כל כך לברוח.

לברוח מהכל,להיות עוד כוכב בשמים.

להיסתכל על כולם מלמעלה,ולא לדעת עוב כאב.

היא חשבה שהיא תצליח,אבל אהבתה כל כך חזקה

והכאב כל כך עמוק,לקחה סכין

ניסתה להיתאבד,רצתה כל כך להימחק.

כולם נטשו את הילדה המסכנה,הילדה כל כך יפה.

כולם אוהבים אותה,אבל היא,לא מודעת לאהבתם.

היסתכלה על עולמה,כמה שהוא נורא

כמה שהיא סובלת בגלל האהבה,

היא נישכבה של המדרכה

לקחה סכין,

והלכה לעולמה.

הוא,

הוא לא יודע למה הוא גרם.

היתקשרו אליו,והודיעו לו שהיא נימחקה מהעולם.

שהיא לא קיימת עוד,ושהוא לא יכול לבקש סליחה.

הוא הרגיש כל כך אאשם,הוא רצה כל כך ללכת בדרכה

אבל אהבתו לאישה השנייה,החזיקה אוותו בעולם.

כל חייו הוא היצטער,על שאיבד אותה

כל חייו הוא לא הבין,את אהבתה.

היא היסתכלה עליו מלמעלה,והזילה דימעה.

הוא היה כל כך מאושר,עם האישה השנייה

היא חשבה,שהיא לא תסבול מלמעלה

היא חשבה,שלא תכיר עוד כאב.

היא ידעה,שכל זה ,לא אמת.

אבל הסבל שהוא גרם לליבה,=הרגג=אותה!

משפחתה,כל כך סבלה

גם היא לא הבינה למה היא גרמה.

הילדה היסתכלה מלמעלה על העולם.

ואמרה":..אני שמחה שעזבתי את העולם.."



אנונימית:[