קצת ארוך אבל מדהייםם

היה לי ידיד אחד

שהסתכלתי עליו כעל ידיד בלבד

שכשעצמתי עיניים לא ראיתי אותו בחלום

כשפקחתי אותם לא התפללתי שאראה אותו היום

לא ידיד פשוט אח

הוא אהב אותי.. אהב באמת

אבל לא התייחסתי הייתי עיוורת

הוא דיבר אלי ושלח סימנים

ואני התעלמתי ושמרתי בפנים

היה לי חבר וזה שבר אותו במפנים

ליראות אותי אם אדם שלא אוהב

בזמן שהרגש ממלא את הלב

אחרי שניפרדנו מצאתי אצלו כתף חמה

ולא ידעתי שלו כואבת יותר הנשמה





נונה