מלאך ושטן

לפעמים אני מדמיינת שאתה מלאך. אתה עף עם כנפייך הצחורות לוקח אותי איתך מוריד את טבעת המלאכים מראשך ומעניק אותה לי. כשאני מספרת לך אתה צוחק. החיוך המושלם שלך, השיניים הלבנות האלה כמו קורצות לי כל פעם מחדש להדביק להן נשיקה.                        ואלו הרגעים המאושרים שלנו, הרגעים הוורודים, מלאים בעלי כותרת ורדרדים, בניחוח קסום, באווירה שלנו, שלי ושלך. מלאך שלי.


לפעמים אני מדמיינת שאתה שטן, שחור עיינים ודם בפיך, המון דם. כשאני מספרת לך אתה צועק. כן אז אתה שטן. שטן אמיתי. ואלו הרגעים הרעים שלנו.. אחרי המריבות אתה נהפך לשטן והכל נראה פתאום קודר והמלאך של קודם נעלם.


עכשיו אתה לא מלאך ולא שטן אתה רק חוח שתקוע בליבי וממען לצאת. אתה לא מתייחס אלי לא עונה להודעות, אתה נטשת.  ועכשיו מלאך, שטן שלי.. אתה רק כאב. כאב גדול.


 


 


 


אנשושים חבר שלי פשוט לא עונה לי לא מתייחס מתעלם .. נראה לי הוא כועס. ואנלא יודעת על מה למשועממם שנשאר לקרוא  הכל. חחח בקשה שתי שניות תגיבו מה אני אמורה לעשות???????