מקומך בחיי.

יש לך כוח עליי רק בגלל שאני נותנת לך,ולמה?


אין לי תשובה על זה,אולי בגלל שאף אחד לא רוצה להאמין שמישהו שנראה ,שנחשב לאמיתי בעצם לא.


ואם היה טוב אז למה זה נגמר ולא מבחירה שלי?


למה המילים כואבות מבפנים למה יש להן כ"כ הרבהמשמעות אפילו שאני יודעת שאתה סתם מדבר שאין אתה עומד מאחוריהן שהן ריקות מתוכנן.


אתה רק מכאיב יותר אם אתה באמת רוצה להוכיח שאכפת לך ממני אל תאמר לי שאתה "מת עליי" ומתגעגע ,מילים זולות .מעשים נחשבים.


שאיכפת ממישהו דורשים לשלומו,ולא שוכחים מדברים משמעותיים כמו יום הולדת..


לא חשוב איך היתה הפרידה,היינו זוג והיינו חברים,לפני הכל חלקנו סודות,חלקנו דבר נפלא ששמו אהבה!!


אתה בחרת ללכת,אז למה אתה עדיין משריין לך שביל חזרה לליבי?


אני אדם עם רגשות לא בובה על חוטים,שתרחיק כשנמאס וקשה,ותקרב כשתרגיש שאתה זקוק לחיזוקים.


אם אתה לא שומר על קשר כי זה נגמר אז למה אתה טורח להתקשר מידי פעם ולהגיד לי שדבר מרגשותיך לא השתנה כלפיי,ושוב נעלם באופק מעורפל מחיי?


זה הגבול הדק בין להתנהג באנושיות לבין חוסר אנושיות.


ויש הבדל דק בין לא יתכן לבלתי נמנע.


ואם באמת אני רוצה את הטוב בשבילי, זה תלוי רק בי,אני צריכה למרות הקושי להציב גבולות להציב הגנה,מוזר שאני צריכה לחשוש ממי שאוהב אותי לדבריו


ולא ממי ששונא אותי..


אתה פשוט הורג אותי ברכות לאט לאט..אולי בלי כוונה אבל אתה מצליח כל פעם מחדש..