פשוט כנסו :] משהו שונה..

משהו נחמד שכתבתי.. :)





"שוב הנקודה בתקרה מצתלבת עם עייני

שוב שוכבת ומתאחדת עם מחשובותי

ברגע אחד של טמטום החייתי את הנקמה

שוב מתחרטת ועדין תוהה



הדמעות כבר הפסקו לרדת

האוכל שוב חוזר למפגש עם הבטן

אבל את הכאב אני היטב זוכרת

הוא נמצא בחלל שם יושב בזכרון

בתוך חור עמוק בלב בין תקווה לכישלון



חוזרת על המשפט הכ"כ נכון

"אף בן אותי לא יכניס לדכאון"

עכשיו נותר לחכות, שהזמן יתקן

ושהחור בין התקווה לכשלון יעלם



הסערה עוד לא פסקה,

כבר לא יודעת מה אני מרגישה

רגע שמחה ונמרצת

שניה אחרי, יושבת בצד חסרת תועלת



האהבה נגמרה וכבר לא הולכת אחרי הלב

סומכת רק על הגורל שיפסיק את הכאב

עוד לא מעכלת, ומחכה להתעורר

כי הסרט הזה לא קרה לי, אולי לאחר



אבל בנתיים על הנקודה בתקרה לא מפסיקה להסתכל

מנסה להבין, אך זה יותר מבלבל

החלתטי לפרוש ושהגורל אותי יוביל

כי המוח והלב לא הולכים על אותו שביל."







לקח לי זמן לעלות.. חיכיתי שיהיה לי יותר קל.

על הקודם אמרתן שאתן מזדהות..

אבל זה כבר יותר מפורט.. ויותר יחודי..:



אז בבקשה לא להפיץ, כי אני לא רוצה שזה יתפרסם..

רק להגיב :]





3>

מוגי ©