סיפורר עצוב...:(

היא פחדה מהמוות, תמיד פחדה..



אך היא לא הייתה חזקה מספיק



בשביל לסבול עוד אכזבה..



היא יצאה עם חברות, עם חיוך על השפתיים,



לא רצתה שישימו לב לכאב שבעיניים.



שתתה קצת, רקדה והשתוללה,



כמו שאף פעם לא עשתה.



צחקה וחייכה לכולם, צעקה שהיא אוהבת את העולם.



החברות והידידים היו מאושרים לראות שהיא מאושרת,



הם לא שמו לב שהיא הייתה כל כך מפוחדת.



היא הרגישה את זה, הרגישה משהו מוזר,



באותו היום שגופה היה קר.



ואז באמצע הרחבה כשהיא רוקדת,



ראתה אותו והרגישה שנשימתה נעצרת.



ניסתה לא להתייחס, לא להביט,



כי המבט שלו יכול להביס.



אך היא חלשה מדי, הביטה בעינייו,



הוא חייך אלייה, אמר לה לבוא אלייו.



והיא נסחפה אחריו כמו שמעולם לא עשתה,



הלכה איתו, והם עשו אהבה.



היא הייתה מאושרת מבפנים,



אמרו לילה טוב, וישנו מחובקים.



היא קמה בבוקר, והוא לא היה שם,



השאיר כסף על השידה ופשוט נעלם.



היא לא ידעה מה לעשות, הייתה כל כך מושפלת,



ואז פרצו הרגשות, ואת דמעותייה לא עוצרת.



קמה, נכנסה למקלחת, שטפה את עצמה מהכאב,



נשבר לה הלב.



הלכה לארון, החליטה שזה הסוף,



לקחה את הרעל שאת גופה ישטוף.



חזרה למיטה, ועצמה את עינייה,



בלי אהבתו, לא שווים חייה.



הוא חזר ומצא אותה ללא נשימה,



הביט על השידה וראה שהדף נפל.



צרח ולא הבין מדוע זה נגמר ככה



בהלוויה הוא לא היה.



אתם בטח שואלים את עצמכם מה היה כתוב בדף..



" יפה שלי אני אוהב אותך הכי בעולם,



חיכיתי לרגע הזה המון זמן.



אמא שלי התקשרה אליי, הייתי חייב ללכת,



אני לוקח אותה לירושלים וחוזר הכי מהר שאני יכול.



השארתי לך כסף למקרה שתצטרכי משהו.



אני אוהב אותך.."



מאותו היום הוא נעלם,



אומרים שהוא הלך לים ולא שב משם...