אין לי למה לחיות/ ליטל

אף אחד לא יודע מה זה כל יום לקום לאותו כאב שצובט את הלב
לאותה הרגשה קרה ומרה, לאותם דמעות , לאותו עבר שלא נגמר
אני לא מבינה את החיים, אני לא מבינה מה עשיתי שמגיע לי כ"כ הרבה כאב? כולם יודעים שכואב לי אבל הם לא יודעים כמה באמת כואב לי ולמה , כמה לפעמים אני רוצה לצעוק שיעזרו לי , שיקשיבו לי אבל אני לא יכולה כי גם אם אני אנסה להסביר את הכאב הזה הם לא יבינו ולא יאמינו !!! אין אחד בעולם שיכול להבין את הכאב שאני עוברת, אני משחקת אותה שטוב לי אבל אף אחד לא יודע שבסתר אני נשברת. אני כ"כ רוצה לצעוק לפחות למישהו אחד בבקשה תעזור לי, אני מרגישה שאני מיותרת בעולם, אני מרגישה שאני מכבידה על כולם, אבל שוב, זה מה שאני רוצה ואני צריכה להבין שבין החלום לבין המציאות יש מחיצה , ואני לא יכולה לעשות כל מה שאני רוצה ! אז אני הגעתי להחלטה שאולי ככה כולם יראו את הכאב שיושב לי בלב אולי ככה הם יראו כמה הם מכאיבים לי, כמה אני זקוקה להם נואשות, כמה שהנשמה שלי בוכה אני יודעת שזאת החלטה קשה ואני יודעת שאני אפגע ממנה אבל מה יש לי להפסיד??
אבא ? שבכלל לא אכפת לו ממני רק אכפת לו מ"הכיס" שלו ,
אמא ? אולי ..  אבל זה לא מספיק . .
חבר ? שהוא לא יודע בכלל מה עלי עובר, והוא מתכחש לעובדה שהכול בגללו קורה כי לפני שהכרתי אותו היו לי חיים מושלמים בעצם לא היה לי כלום אבל היה לי הכל היה לי את החיוך האמיתי על הבוקר, היה לי את ההרגשה הטובה בלב , את השמחה ולא את הכאב.
אני אוהבת אותו כ"כ אבל אולי ככה הוא יבין מה הוא גרם לי ? למה הוא הכניס אותי... אני יודעת שאני עשיתי טעויות בדיוק באותה כמות שהוא עשה אבל איך אוכל לסלוח לו ? למרות שזה אותה כמות זה לא אותו כאב! לי כואב יותר ולכן הגעתי למצב הזה שאני על סף אנורקסיה !! אני על הסף להיכנס לדיכאון עמוק ..
אני אוהבת אותו כמו שבחיים לא אהבתי אף אחד, הוא הכל בשבילי , אבל כשאני נזכרת שהוא הגורם לזה שהחיים שלי נהפכו לגיהינום, לזה שהחיים שלי נהפכו לעצב וכאב אני שונאת אותו כ"כ .. איך אני אוכל לסלוח לו על זה איך ?? העבר הזה רודף אותי ואני כבר מיואשת ולא יודעת מה לעשות!! אם רק הייתי יכולה לספר לו מה אני מרגישה להסביר לו מה הולך בתוכי זה היה מקל עליי אבל אני לא יכולה כי אני כזאתי, ילדה מופנמת אני יודעת שזה לא טוב וזה הורס אותי אבל אני לא יכולה לספר לו כי זה יכאב לו לשמוע כמה הוא הרס לי את החיים .. אני מנסה לחשוב על דרך שאוכל לספר לו מבלי שיכאב לו אבל לא נראה לי שיש דרך כזאת...
אני עכשיו רוצה להוציא את כל הכאב שיש לי בלב ,
ככה הכול התחיל, כל הכאב וכל הדמעות שלי:
הייתי ילדה רגילה מקובלת, חרוצה , עברתי המון בחיים ואף פעם לא היה לי טוב, עד שעברתי שינוי בחיים שלי ובאמת הצלחתי לארגן אותם שכך יהיה לי רק טוב על הלב! הייתי בקשר עם בנים אבל לא בקשר רציני , אולי קצת בקשר טלפוני וקצת פגישות אבל לא יציאות או משהו כזה וגם במן קטע כזה של זריקת מילים (וכך הכרתי את אהובי –חבר שלי דרך חברה שלי ) הכרתי אותו בצורה דיי מצחיקה והיום שאני חושבת על איך שהכרנו זה היה בצורה עלובה , אבל לא נורא אז הייתי משהו אחר והיום כבר התבגרתי היינו ידידים עד שהתחלנו להיות חברים בדרך גם מוזרה, אני הייתי ממשיכה לזרוק מילים לבנים והוא היה ממשיך לדבר עם בנות בטלפון עד שהוא דיבר איתי יום אחד והסביר לי , יותר נכון צעק עליי שאני צריכה להפסיק עם זה כי יש לי כבר שם של שרמוטה אבל אני מבינה שזה כאב לו לכן הוא צעק עליי ואני לא מאשימה אותו בזה. אני הפסקתי כל קשר שלי עם בנים בטלפון, ברחוב, הכול!!! ועד היום מרוב שאני אוהבת אותו אני לא מתייחסת לשום בן !! וזה לא שאני רוצה פשוט אני כזאת ...
הוא המשיך לדבר עם בנות בטלפון ומכיוון שהייתי ילדה שמפנימה הכול ולא מדברת אז הייתי שומרת לעצמי את הכאב הזה והמון פעמים הייתי בוכה לו שיפסיק אבל הוא לא היה מוכן , והיו גם מצד שני הרבה קשרים שהוא הפסיק , אבל זה לא היה מספיק בשבילי כי הייתי רוצה שהוא יהיה רק שלי כמו שאני הייתי רק שלו , זה שהוא לא היה נפגש עם בנות זה לא אומר כלום כי הוא היה מדבר איתן בטלפון והיה מדבר גם עם בנות ברחוב ומול הפנים שלי הוא היה יודע שזה כואב לי אבל הוא היה צוחק איתן והייתי בוכה לו וזה לא היה מזיז לו, ומה שהיה יותר מכאיב שגם הוא היה מדבר יותר מידי עם חברות טובות שלי , בכל אופן המצב נמשך ככה עד שהתחלתי לגדול ולהבין שאני מטומטמת שאני בכלל נשארת איתו אבל אז כבר היה מאוחר כי הוא הכניס אותי להמון דברים שאני לא אומר אותם אבל דברים גרועים דברים שהרסו לי את החיים ועד היום לא הצלחתי לצאת מהם , הוא היה לוקח ממני המון כסף וזה לא שיש לי לתת לו , זה לא שאני עובדת, אולי בשבילו זה נראה גרושים אבל בגלל שזה יוצא מהכיס שלי אז אני רואה את זה אחרת אבל אני הייתי אז מטומטמת והייתי מפנימה הכול ונותנת לו הכול גם את הדבר הכי חשוב בגוף שלי לא משנה , אחרי כמה זמן החלטנו לקחת פסק זמן שהוא כולל להיות בקשר עם בנים או מהצד שלו שזה בנות למרות שהיינו מתראים.
ואז היה את אותו יום שאני בחיים לא אשכח אותו הוא התעצבן שמתקשרים אליי כ"כ הרבה בנים אז הוא התחיל להתקשר אחד אחד ולומר להם שלא יתקשרו אליי יותר ואני הייתי לידו ובכיתי ומההתנהגות שלו הוא הפיל אותו כזה הצידה והתקשר למרות התנגדותי. אחרי זה אני נשארתי בחדר שלו והוא יצא למרפסת ומישהי התקשרה אליו ואני גם זוכרת את שמה והוא בשיא הטבעיות התחיל לדבר איתה כאילו לא קרה כלום וזה עוד יותר פגע בי, כאילו לי אסור אבל לך מותר? ושוב הייתי מפנימה הייתי אומרת לו את כל מה שאני מרגישה רק במכתבים ולפעמים גם בדיבורים ובדמעות שיפסיק לדבר איתן כי זה כואב לי אבל זה המשיך ככה והחלטתי להיפרד ממנו. נפרדנו ואני התחלתי לעשות שטויות היו לי המון ידידים שהיום אני מבינה ורואה שהם סתם מטומטמים כי הם הרסו לי
יותר את החיים אבל גם תמיד הייתי בקשר איתו ואחרי כל מה שקרה שאני ממש לא רוצה להיזכר בזה (במילה אחת בגדתי בו) התקשרתי אליו בוכה וכו' ... הבנתי כמה טעויות עשיתי וכמה פגעתי בו , כמה הרסתי את השם שלי יותר ואת החיים שלי בקיצור התחרטתי על הכול, התחלנו להיות בקשר יותר טוב , אני התחלתי להפסיק את כל הקשרים שלי שוב עם כל הבנים ובאמת הפסקתי!! התחלנו להיות בקשר אבל הוא רצה שנהיה חברים אבל אני לא הייתי מסוגלת כי הייתי נזכרת במה שהוא עשה לי בתקופה ההיא והלב שלי היה נהפך לכזה קר , אני יודעת שגם אני פגעתי בו , הוא פגע בי נפשית ואני פגעתי בו פיזית ... ולדעתי שניהם באותו מידה מכאיבים אבל זה גם תלוי יש אדם שנפגע אבל הוא יכול לסלוח ולשכוח לוקח לו זמן אבל הוא מסוגל יותר מהר ויש אדם להפך ממנו שעד שהוא סולח לוקח מלא זמן וכו' .. ואני בדיוק אותו אדם הזה .. .. אבל גם נאמר שיצאנו פתאים הוא פגע בי בצורה חזקה ואני פגעתי בו בצורה חזקה! בקיצור
התקרבנו יותר למרות שלא היינו חברים, אני חושבת שפחדתי מהמושג הזה חברים בגלל שפעם שעברה שהיינו חברים הוא פגע בי אז פחדתי שזה יקרה שוב.. בקיצור התקרבנו יותר ויותר למרות שלא היינו בקשר טלפוני כ"כ טוב או נפגשים הרבה ולמרות שלא ידעתי מה הוא עושה כול יום... אני כיבדתי אותו, את הקשר שלנו ולא הייתי בקשר עם בנים כאילו חשבתי לעצמי מה אני אמשיך לפגוע בו עוד ? או בעצמי, אבל כנראה שהוא לא חשב כמוני ו..
ורק לפני כמה ימים שמעתי ממנו שהוא אומר שהוא דיבר עם כמה בנות וכאילו אני לא מבינה איך הוא היה מסוגל לעשות לי את זה ? הוא ממשיך לפגוע בי.. זה כ"כ כאב לי לשמוע הזה וזה אטם לי את הלב כ"כ התעצבתי והתעצבנתי עליו ואני לא מפסיקה לחשוב על זה!! כאילו  מה אתה שוב רוצה להיות מעליי אני לא מבינה ...
אני יודעת שהוא אוהב אותי וזה מה שיותר כואב!!!
[size=] [/size]אני יודעת שאני הבאתי את זה על עצמי ובחיים אני לא אסלח לעצמי!! אבל הוא , היה אמור לשמור עליי ולהגן עליי אז במקום לעשות את זה הוא עשה את ההפך , ולא זה לא היה עוזר לי שהוא מרביץ לאנשים בגללי זה לא נקרא הגנה אמיתית!!! זה לא הגנה עליי, על הנשמה שלי , זה הגנה על מה ששייך לו! אני יודעת שאני אשמה בכך שאני בגדתי בו , אבל גם הוא אשם ואני לא מסוגלת לומר את זה פנים מול פנים , הוא אשם מכיוון שהוא פגע בי ולא שמר עליי הוא לקח את בתוליי ואני לא ידעתי שזה הדבר החשוב באישה, ואז אני הלכתי ובגלל שהוא פגע בי עשיתי שטויות , לא יכולתי יותר להפנים חשבתי שככה אוכל להיות שמחה.. אך היום אני מבינה שטעיתי !
איך אני אוכל לסלוח לו , והכי חשוב לסלוח לעצמי ??
איך אני אוכל שוב להיות שמחה ?? איך אוכל לומר לו את כל הדברים האלה מבלי שהוא ייפגע ? איך אוכל לגרום שמישהו יבין אותי? אני יודעת שאין אפשרות, אין דרך שיבינו אותי , לכן בחרתי בדרך האנורקסיות , כך אוכל לברוח מכל הכאב , כך אוכל להראות לחבר שלי , ולכולם שבגללם אני עוברת את זה !!!
במקום לעזור לי הם פוגעים בי!! לא נראה לי שמישהו יודע מה זה במשך שנתיים להיות בדיכאון ולבכות כל יום ולחשוב על אותו עבר ועל אותו כאב כל יום ולא להתרכז בלימודים ולזלזל באנשים בגלל מה שאני עוברת. היום אני מבינה שהגעתי למבוי סתום ושזה ה"פיתרון" היחיד אני לא יכולה להמשיך לחיות בשקר להמשיך לשחק אותה מאושרת ומבפנים כולי נגמרת מיום ליום!!ואין אף אחד שיודע מזה. אני הולכת לפסיכולוגית פעם בשבוע ולפעמיים כ"כ בא לי לבכות אבל אני עוצרת את עצמי בא לי לומר לה , בבקשה תעזרי לי כ"כ רע לי , בא לי לזעוק לה שתבין אותי אבל אז אני מתעוררת ומנסה להתגבר על כל הדמעות ועל כל הזעקות .. ומפנימה אותם בפנים
היום אני לא מאמינה שיש מישהו שיזיז אותי מהחלטתי כי ככה כולם יראו כמה שאני לא חזקה כמה שאני לא אותה נערה שהם חושבים שאני כמה שבגללם או בגללו אני הגעתי למצב אנורקסיות!!! אני יודעת ששום אדם לא שווה את זה אבל שוב אני אומרת אין לי מה להפסיד...
גם ככה אני רק סובלת וסובלת , אז עוד סבל לא נורא אולי, בעצם לא אולי! זוהי הדרך היחידה שיש לי !!!
האהבה הזאת כבר שיגעה אותי והביאה אותי למצב שהיום אני נמצאת בו!!!

כל יום אני חיה בתוך כאב שאין לו סוף , כאב שאף אחד לא יודע
כאב כ"כ חזק , כאב שהורג אותי מיום ליום , כאב שבליבי פוגע
כל אחד חושב שהוא מבין כמה כואב לי מבפנים אבל זה לא האמת
כי אין אחד בעולם שמרגיש כמוני , שמרגיש שהכול בחיים שלו מת
אני מנסה להיות באמת מאושרת מנסה לצאת ועל הכאב להתגבר
אבל אני לא מצליחה!!! אז היום כבר איבדתי תקווה מלנסות לדבר
מלנסות להסתדר כי בסופו של דבר יבוא משהו אחר שישבור אותי שוב
אני צריכה להתקדם בחיים ולרצות לחיות אני יודעת שזה דבר חשוב
אבל זה לא ביכולתי כי הכאב גומר אותי והכוחות שלי לחיות אזלו
למה לי לחיות בכלל? אם החיים האלה את כל התקוות שלי גזלו!
אני צועקת הצילו מבפנים מתוך הלב שלי ואף אחד לא שומע ועוזר
אני פה לבד עם הכאב שמיום ליום יותר גובר ויותר שובר
מתי אני אראה אותו עובר???
ניסתי להצליח ניסיתי לשכוח להתמקד בעתיד אבל הלב שלי לא יכול
הוא ממשיך לסבול ואין לי כבר מה לעשות כי ניסתי הכול !!!