''אתה אומר לישכוח,ואני לא מצליחה''

יושבת פה בחשכה מחכה לך

מחכה לנסיך מהאגדה

הנסיך ,היפה הנחמד והמתוק

שיבין אותי,ושיאהב אותי עד הסוף.

הנסיךך?לא מגיע

ואני חיה באשליה

מחכה לדבר,לדברר שהוא לא קיים.

מחכה ללמושלם..לזה..עם העיניים הכחולות.

אבל הוא לא קיים,

אתה?פתחת לי את העיניים

והוצאת אותי מהאשליה

אתה?אהבת אותי כל כך,

ואני זילזלתי באהבתך,

אני זרקתי אותך כמו כלב.

לא האמנתי לאהבה.

אתה לא היית מושלם.

היו לך עיניים ירוקות,שיער חום,

היו לך מגרעות,אני לא אכחיש.

אבל אני?

חיכיתי למושלם..לילד הזה

כןן הזה..

זה עם העיניים הכחולות,והשיער הבלונדידני

חיכיתי רק לו

במשך שארית חיי

חשבתי שהוא קיים

הייתי תמימה מדי,

כשהייתי קטנה,סיפרו לי על נסיכים ונסיכות,

על סוף טוב.."והם חיו באושר ועושר"

אבל צעריי..אני?לא הייתי הנסיכה

חיכיתי לאהבה שלא הגיעה

כל השנים היתכחשתי לאלה שאמרו לי את האמת.

את האמת הטהורה,את האמת שיהיתי צריכה להקשיב.

אמרו לי ילדה אחת חיה באשליה

אין נסיך!ואין שום אגדה.

כל כך רציתי לחשוב שזהה לא נכוון!

א'ח ניסו וניסו לפקוח את עייני.

את עיניי..שהיו עצומות של חיי.

עכשיו אני יושבת

יושבת וחושבת

על איך שהייתי טיפשה כל כך

שביזבזתי מחצית מחיי

בכך שחיכיתי לנסיך המושלם

-----



אאז ככה:

אני לא אוממרת שאני כותבת יפה

אבלל בנות?

רק ניסיתי להסבייר לכם

ששאין את המושלם

אין את הנסיך שמושלם

אפ'חד מאיתנו לא מושלם

לפעמים,צריך להיסתפק במה שיש.



בהרבהה אהבבה

ברבבי