משו שונה.. תכנסו יצא נחמד :]

כל חורף זה אותו דבר..

הרעש של הגשם שמטפטף לאט..

החשק למשהו מתוק..

הרצון להתחמם..

שיחות טלפון ארוכות עם חברה..

לחכות לרגע שיהיה חבר..

ההרגשה הטובה



החורף הזה הוא לא אותו דבר



הגשם שמטפטף.. זה רק הדמעות שנוזלות על פני..

החשק למשהו מתוק.. זה לא סתם שוקו.. זה הרצון ליהיות שוב איתך

זה לא הרצון להתחמם.. זה הידעה שעכשיו קר בכל מקום [בלעדיך..]

השיחות עדין ארוכות.. בגלל הצעקות והשנאה..

לא רוצה אף אחד..רק ליהיות לבד.

אין שום הרגשה

חוץ מכעס ושנאה



אותה סכין חדרה עמוק

והפתח עוד נשאר..

עכשיו כל כך קר..

יותר משבחורף שעבר..







לא הכי פתגם.. אבל גם לא שיר :]

טוב זה פעם ראשונה שאני כותבת..

וזה משו נורא קשה שעובר עלי..

תגיבו