צעדים מסוכנים/~מוריה~

צעדים עדינים
על עלים שנפלו ביום שלכת אפור.
רגליים יחפות פצועות וסדוקות להמשיך וללכת
לא לחשוב לא לנשום לא לכאוב.
להמשיך וללכת גם בלי לאהוב.
ודם משאיר את עקבותייך דם מצעדייך,
רק הדמעות מוכיחות את סימני מכאוביך.
כי אין איש משמאלך וגם לא מימינך
אך את צועדת נחושה,אין גם איש מלפנייך
אבל יש עוד תקווה.וכשתפלי,זאת את לא יודעת
הוא יבוא מבין הצללים,וירים אותךירפא את רגלייך
יחבוש את הפצעים.
כי הוא שם מסתתר גם רגליו כואבות,
הוא יחף בדיוק כמוךאך עיניו אוהבות.
הוא יצעד איתך על ענני נוצה
בין שבילי הפחד והאבנים החדות.
הוא היחיד שיראה שאין לגופך שום חבלה
אבל עיניך מדממות.