הסיפור שממנו נברא הרגש:קנאה

הסיפור על הרגש קנאה התחיל סיפור אהבה תמים,שניהם היו ידידים.
אבל התחילו להתנהג יותר מידידים,היא הרגישה ראשונה את האהבה.
עדיין לא ברור מה הוא הרגיש...
היא החליטה לשתוק עם הרגשות אבל לא יכלה יותר מכיוון שהוא סיפר לה שהוא אוהב אחרת,נשבר ליבה.וסחרחורת החלה פוקדת אותה.
היא לא ידעה איך להגיב ורק אמרה:"אה את אותה האחת שוב?" בתקווה לדלות פרטים.אחרי כן שהם הלכו לדרכם באותה המסיבה,היא בדיוק רצתה לעבור את הפינה,והוא היה שם איתה,הם הסתודדו,ואז הוא אמר לה משהו היא השתתקה לרגע מפנימה את הכול אמרה לו:לא תודה והלכה.
הוא התקרב אליה שצפתה מהפינה ואמר לה:אני שבור היא דחתה אותי
והיא היא ליבה לא נתן לה היא לא יכלה לעמוד בעומס היא הרגישה שהיא עומדת להתמוטט היא רצתה לברוח משם למקום אחר כמה שיותר מהר אבל רגליה לא הנחו אותה,היא נשארה שם שלווה מבחוץ וגועשת מבפנים.
והוא הוא חיפש איפשהו עידוד אצלה,והיא לא ידעה מה כבר לעשות
להמשיך לנסות להשיגו?או להתעלם במפגיע?
היא עוד לא נשברה פרט ליום אחד שהרס את הכול,הכול היה אשמתו
הוא נתן לה את ההרגשה שהוא מרגיש אליה משהו אומנם הוא לא אמר בבירור אבל הוא אמר לה כמה דברים שהטילו ספקות וחשדות.
אז היא ברוב האומץ שהיה טמון בה לעומק היא סיפרה לו
והוא כצפוי אמר לה לא ידעתי אני אוהב אותה אני מעדיף אותך בתור ידידה.
נשבר לה הלב,הלב כואב.בהמשך הימים היה לה רע,זה לא שהוא עשה לה דווקא אבל פתאום כל דיבור ידידותי עם מישהי אחרת הפך בעיניה לאיום ממשי!
כאב לה מאוד,והרגש השולט כמובן היה קנאה!
כמה שהיא קנאה,לקנא זה קשה זה כואב וזה שובר ושובר את הלב.
אז עד כאן הסיפור ברור.
היא גמרה עם אהבה,זה לפחות מה שהיא אמרה,היא ניסתה לשכוח אבל המשיכה רק לבכות ולצרוח.
הגורל המר הגורל האכזר...
היא עד עכשיו מנסה לא להתאהב עוד למרות שבתוך הלב עמוק עמוק היא עדיין מאוהבת בו ומחכה לו,אבל זה עדיין כואב.
וכל מבט אל אחרת חיוך או רכילות כואבים לה...
הסיפור הזה הוא שלי ושייך רק לי....!
שלכם מאוכזבת!