סיוט מתוק 2

שדות יבשים, הרים וגבעות


השמש שוקעת בין צוקי האכזבות.


רסיסים של אשליות והמסע אל הבלתי נודע,


את כל גופי מציפה התשוקה...


מסתכלת מסביבי,


אין אף אחד באופק.


מבטים מהשממה חודרים אל תוך גופי


והשקט שוב צועק...


אלפיי נחשים עולים ומטפסים במעלה גופי,


מנסים ללכוד את נשימתי.


אני נכנעת, הולכת עם מה שאני מרגישה,


אני סוגדת לתשוקה...


אני לא מבינה איך העולם הופך כל-כך תמים,


הרי זה פתטי כבר להאמין...


אני נסחפת עם הרצון העז כמו גל אל החוף,


הולכת עם מה שאני מרגישה, הולכת עד הסוף...


חום עז מציף את כל גופי,


רוצה להוציא את מה שיש בתוך תוכי.


וכך אט אט עם הסיוט המתוק,


אני זורמת עם הכמיהות, למסע של חוויות עמוק...