סיוט מתוק 1

מסתכלת מסביבי,


אין אף אחד באופק.


מבטים מהשממה, חודרים אל תוך גופי


והשקט, שוב צועק...


מטר של כוכבים,


מביטה למעלה, למרומים.


אלפי נחשים עולים ומטפסים במעלה גופי,


מנסים ללכוד את נשימתי...


אנשים דמויי רוחות- עוברים, שבים ומסתכלים,


מחייכים מתוך קורח ולא מבינים.


 מה עובר על נערה כמותי,


שהייתי כה חזקה- כשניסו לשבור אותי.


אני לא חושבת, לא יודעת למה,


זה מפחיד שאין על מה לחשוב ברגע של נפילה...


אני נופלת על ברכיי ומרימה ראשי לאלוהים,


מצליבה גופי ומתפללת שיפסיקו העינויים.


שתי ידיו אוחזות בי בחוזקה


והנה, עוד רגע כבר יוצאת הנשמה...


     *      *      *


כל זה אינו, אלא סיוט מתוק,


סיוט שהכמיהות אליו כה עזה והרצון כה עמוק !