בינואר 2004 קיבלתי יותר תגובות!!! חח קיצר כנסו... תתרשמו ותגיבוו...!! פאטסמייסטר

אז הנה משהו שכתבתי כבר אז..

אבלל החלטתי לפרסם שוב..כדי שתקראו..

זה קצת ארוך אבל שווה.. זה אמיתי ונכתב מכאב...



*שוב נזכרתי בריב שלנו היום

שוב נזכרתי בריב ההוא..האיום.

הריב שבגללו אינך יותר איתי

הריב שבגללו אתה כבר לא תהיה אמיתי

יום לפני הריב זה היה היום המאושר בחיי

ישבנו ביחד ואמרת לי שאותי אתה אוהב

ושאני בחיים לא אצא לך מהלב

ובגלל שקר עלוב איבדתי דבר מאוד חשוב

התעצבנת ורבנו יצאת מהחדר וטרקת את הדלת

חשבתי שיעבור יום ונשלים

לא שייגמר אחרת.

יום למחרת יושבת בבית לא מפסיקה לחשוב

צלצול טלפון קוטע את השקט,אין לי כוח לקום

אך הוא לא מפסיק לצלצל,עניתי בסופו של דבר

אמך הייתה בקו השני...בוכה ולא מפסיקה

סגרתי ורצתי אליך בתקווה לראות שוב את פניך

אמך חיבקה אותי ושאלה למה קטפו את הפרח?!

את הפרח שלי?! עיניי התמלאו דמעות..זה לא יכול לקרות

אותו יום,אותו ריב..זוכרת ששמעתי צעקות

אנשים צורחים,לא עלה בדעתי לקום ולראות מה קורה שם

לא חשבתי שאהובי שוכב שם על הריצפה מדמם

לא חשבתי שיש לי פעם אחרונה לראות אותו לפני שייעלם

חזרתי הביתה ישבתי בחוץ והבטתי לשמיים

למה לקחת אותו? שאלתי את אלוהים

נזכרתי שהוא אמר לי פעם שאלוהים לוקח אליו רק את הטובים

אתה היית טוב מדי בשבילי, טוב מדי כדי להיות איתי

תמיד אני אדע ואזכור שאהבה כמו שלנו לא הייתה ולא תהיה לעולם

גם שאתה שם למעלה היא תהיה חזקה מכולם

הבטתי למעלה וראיתי כוכב נופל ,הבנתי שזה אתה

כמו שבכל מקום היית זורח

הבנתי שאתה מודיע לי שלי אתה סולח

חיים שלי..

כל לילה לפני שאני אלך לישון...אוציא ראשי מהחלון

ארים ראשי אליך בתקווה לראות שם את פניך

כל לילה אשב ואספר לך איך אנחנו מתמודדים בלעדיך

איך אנחנו חיים בלי לראות את מבטך

בלי לשמוע את צחוקך

איך החיים שלי הפכו ברגע אחד לסיוט אחד ענק..

איך אהובי ברגע אחד "נמחק"

במכתב הזה רציתי לבקש ממך..

בבקשה...לא חשוב מה תעשה שם למעלה..אל תשכח לעולם..

שלמרות המרחק בינינו אף אחד לא יאהב אותך כמו שאני אוהבת אותך!

עכשיו אני צריכה לסיים...וכל אחד יילך לדרכו

להתראות...

תשמור עליי מלמעלה..שמור על עצמך גם שם..

ושוב פעם אל תשכח...אוהבת אותך הכי שבעולם!



תגיבו..

פאטסמייסטר