תכנסו!

הייתי נותנת הרבה בשביל

לשמועה אותך עוד פעם אחת,

הגעגועה שלי אליך רק מתחזק,

אני רוצה לחבק,לחבק אותך ולנשק

את עינייך, להחזיק בידך יום וליל,

לתת לך עד כמה שהלב אומר.



אבל אנחנו רק מתרחקים,

והלב שוב נשבר,אני מרגישה

ששורף לי מבפנים,והמון אנשים

לא שואלים.אני ניסתי ללכת אבל נעצרתי

במקום.כמה שנפגעתי בעבר לא שינה

שום דבר.



לקחתי את כל הכאב של העבר ושמתי

אותו בצד,אבל את הזיכרון אני לא יכולה,

לא יכולה לשים אותו בצד כמו את הכאב,

והחשך מתחילה לרדת ואני לא מצליחה ללכת.



כמה פחד יש בי עכשיו,

שאני השבר מחדש,

שמישהו היקח את מה שנשאר,

שמישהו ישרוף אותי יותר ממה שכבר

נשרף.



אני לא יכולה יותר להחזיק,

לא יכולה בלעדיך הייתי רוצה

שתבין מה אני עוברת ומה אתה

עושה לי כשאתה לא כאן איתי.

אבל אתה כמו כולם.לא מבין וגם לא

רוצה להבין.



לפעמים אני חושבת שאני היחידה

שמבינה כמה קשה יכול להיות,

אתה מסתיר את הרגשות שלך ,

מתי תבין שאני רוצה אותך?!