מאוכזבת,אך לא מוותרת(עכשיו זה בכתב נורמלי נשמותיי...)

חיים שלי, אתמול ראיתי אותך איתה


אין לך מושג מה זה עשה לי..חשבתי שאני עומדת למות! כ"כ רציתי לבכות..


לא יכולתי לדבר-->אבל הדבר היחיד שרציתי להגיד הוא שאני שונאת אותך! כן,שונאת אותך..ולמה שונאת אותך?שונאת אותך מרוב שאני אוהבת אותךך!!!


אמרתי לעצמי שבטח אתה איתה עכשיו (למרות שלא עשיתם כלום..סה"כ ישבתם ודיברתם..אבל בכל מקרה---->>ישבתם רק שניכם לבד וזה היה נראה כאילו יש ביניכם משהו)..אמרתי לעצמי שזהו..אני צריכה לשכוח אותך...הגיע הזמן לשכוח אותך!


אבל כשהגעתי הביתה-->חשבתי עליך(נו,איך לא?)


ואז אמרתי לעצמי ש....זובייייייי(סליחה על הביטוי) !!!


למה שאני אוותר עליך?! ככה אני אפנה לה את הדרך? בלי לעשות כלום? להשאיר לה את הדרך פנויה? ללב שלך?! מ'זה לאאא..!


אחרי כל מה שעברנו ביחד..אחרי יותר מחצי שנה שאני מאוהבת בך,


אחרי כל מה שחוויתי איתך,אחרי הבכי שהיה יושב לי בלב בגללך? ולמרות כל הסבל הזה היו גם הרבה רגעים של אושר איתך,היו לי גם רגעים של שמחה..שהייתי הכי מאושרת בעולם..והכל בזכותך!


אחרי הנשיקות המושלמות איתך שאני בחיים אבל בחיים לא אשכח,   אחרי החיבוקים החמים והארוכים שלנו שלנצח אני אזכור..!


אחרי האהבה הכל כך גדולה שלי אליך..


אחרי שנכנסת לי לחיים פעמיים..


אחרי שהרגשת אליי משהו חזק..


אחרי כל החלומות,כל האשליות,כל התקוות,כל הפנטזיות,כל הריגושים,כל הפרפרים,כל הכאבי בטן בגללך,אחרי לילות שלמים שלא ישנתי כי לא הצלחתי להירדם מרוב שחשבתי עליך..


אחרי כל זה אני אוותר עליך???


ממש לא!!! אהובי שלי אני אילחם עליך..!


אתה אהבת חיי..אתה כל מה שבי!


אני אשיג אותך ואנחנו נהיה מאושריםםם!!


אני לא אוותר עליך כ"כ בקלות..אני לא אפנה לה את הדרך!


אתה תהיה שלי ואנחנו נהיה ביחדד!! אני אילחם עליך..!


כי אני אוהבת אותך יפה שלייי


אוהבת אותך כמו שלא אהבתי בחיים..!!!!!!