''יותר לא אתאהב לעווווולם!..'' שניינווושששששששששששששששש

עכשיו..אני נשבעת..

יותר לא אתאהב לעווווולם!..

בחייםם יותר לא אתןן את הלב שלי..לאף בן אדםםם..

כל כך הרבה אהבה..וכל כך הרבה סבל..

לפעמים אני שואלת את עצמיי..על מה אני בכלל באבל?!

הרי מה..מזה אהבה..סתם חרטה אחת גדולה..

אני רוצה לראות את המישו שיקום ויגיד לי שזאת לא צרה..

בחיים לא יצא לי מאהבה משהו טוב..

היא רק גרמה לליבי יותר ויותר לכאוב..

ומפעם לפעם היא רק מתחזקת..

איך שאני שוכחת את ההוא..אני שוב ישר מתאהבת..

והפעם..אני אומרת לעצמי דיי..

יום יבוא ואולי אז אפתח שוב את ליבי..אבל מתי..!?

כי בנתייםם..לא רוצה על אהבה יותר לשמוע..

ברגש ה"יפה" הזה שנקרא אהבה..טמון כל כך הרבה רוע..

עכשיו..עכשיו אני יהיה זאת שפוגעת..אבל חזק..מכל הלב..

אני ייהיה הפעם זאת שתגרום לכל הבנים כאב..

לכולם אני יגרום להתאהב ביי במכה..

ואני סומכת על עצמיי..את זה אני יכולה..

ואני יראה להם שאני בעניין.. שגם אני אוהבת..

ואף אחד לא ידע..שבתכלס אני משקרת ;]

וזאת תהיה הנקמהה ממני לכל הבנותת!

כיי לא יקום עוד המניאקקק שיגרום לי שובב בגללו לבכות..!



חח אני כתבתתיי

תגייבווו :]

אווהבתתתתתתתת

שניניוושש..מוואההה