איפה טיפת האהבה...?לא אצלי...

לא...הסבל שלי נגמר!
דיי זה חלף שום דבר כבר לא נשאר!
הלב שלי ריק אין בו דבר!
אז הטיפת אהבה שחיפשת,נמצאת במקום אחר,לא אצלי.
אני רוצה להגיד שאני שונאת אותך,אבל אני לא
אני רוצה להגיד שאני אוהבת אותך,אבל אני לא
אתה זה שזילזלת אז מה עכשיו אתה רוצה?
אני זאת שאהבתי
אך דבר איני מרגישה עכשיו.
הראש שלי מבולבל ורק דבר אחד זוכר
אותך ואני רוצה לשכוח אבל אני לא יכולה
אולי טיפת האהבה שחיפשת תחפש אצלה?
רגע,היא בכלל יודעת איזה בן אדם חרא אתה?
היא בכלל מכירה אותך?
היא יודעת שממך אפשר לספוג רק סבל?
אז דיי! זה נגמר!
אני אורזת ונוסעת ויותר לא אראה אותך!
ואולי...
אולי כל זה לטובה?!
על כל מטבע יש שני צדדים:חיובי ושלילי.
אבל חרשתי על הצד החיובי ודבר לא מצאתי...
הריצפה מוצפת בדמעות,הספסל שישבו בו וחרטנו בו את שמנו מוצף באכזבות
כל דקה רואה אותך במקום אחר
כל שניה חושבת מתי הסבל יגמר
אני כותבת מכתבים אך לא מרגישה דבר,לא את מה שהרגשתי מקודם.
אני רוצה שתחזור שתודה בטעויות
ואני רוצה שתבכה ושתפסיק כבר לחיות.
הסימנים הכחולים מתחת לעיינים העיינים האדומות שמוצפות בדמעות.
זאת השנאה שלי כלפייך.
אני אפילו לא יודעת איך אני מחזיקה בחיים
אני עדיין לא יודעת מה קרה...
אני רק מכירה את הנשיקות,הדמעות האכזבות.
אני רוצה שנלך בחוף יחפים ונצעק לשמיים מאהבה
אבל לפני זה אני רוצה שתסבול שתסבול הרבה...
אז ארזתי ונסעתי בעקבות האהבה אך בשום מקום בעולם אינה נמצאת.
אני מסתכלת לשמיים ורואה את הכוכבים,הירח ונזכרת בנו,בנשיקות שלנו.
אני רוצה שתבכה אני רוצה שתסבול ותמות מסבל
אני רוצה שתחשוב כמה רע זה לכאוב,להתייסר לסבול.
ואחיפה טיפת האהבה ששאלת עליה?
אני לא יודעת...אך כניראה שזה לא אצלי...
וכניראה שאףף פעם לא אפסיק לחשוב עלייך ועל הסבל שאגרום לך
אז איפה טיפת אהבה?לא אצלי...