בבקשה..תגיבו.... זה שיר ראשון שלי!!!

 היינו חברים, חשבתי שיהיה לנו טוב...


 אך התאהבתי בגבר שלא יודע לאהוב.


 אהבתי ועדיין אוהבת מהנשמה ומהלב,


 אני אוהבת אותו כל כך... אוהבת עד כאב.


 אליי הוא התנהג בחוצפה ובגסות,


אך שהוא הפסיד אותי.. הוא הבין שעשה טעות.


הוא רצה שנחזור ונהיה אוהבים..


והבטיח שלא יחזור על טעויות בחיים.


שאותי הוא אוהב והפעם זה חזק,


אני פשוט העברתי לו שאני לא למשחק.


נתתי עוד הזדמנות,


והוא באמת לא חזר על הטעות.


עד שהייתי איזו תקופה רחוקה מהעיר,


הוא התקשר, התחיל להתלונן והערות להעיר.


רצה שניפגש ושאליו אהיה קרובה..


אך לא הייתה באפשרותי והמסכן נפגע!!


התלונן, צעק וגם כעס..


אמר שהמרחק כבר לו נמאס.


אך לא מצא חן בעיניי שהתחיל לצעוק,


לא הפגנתי עצב והתחלתי לצחוק.


אמר שנפרדים ושלא נהיה אפילו ידידים..


חשבתי לעצמי: " בסדר, זה גורל החיים ".


הוא התעצבן והתחיל לרתוח,


פשוט אמרתי לו שיפסיק לבלבל לי את המוח.


לא הראיתי לו בכלל כאב..


המשכתי לצחוק והראיתי לו שלי זה לא כואב.


וכיום כשאנחנו לפעמים מתראים..


אנחנו לא מדברים ומסובבים את הפנים.


למרות שהמצב טיפה צובט את הלב,


עדיף צביטה קטנה מאשר לסבול מהכאב!!!


 


הסיפור הזה הוא בדיוק עליי..בבקשה....תגיבו!!!