זיכרון מר ומתוק...

הלילה השקט והמנגינה שמתנגנת לה ברקע,


מזכירים לי אותנו ואת ההנאות בכל רגע.


זיכרון מר ומתוק,השארת בליבי שמתגעגע,


ראשי מלא מחשבות,אוליי עוד אשתגע, 


זיכרון מר ומתוק,השארת וטסת רחוק.


ולי,דבר אחד נשאר וזה לשתוק.


למדתי להכיר אותך,אך אתה לא אותי,


ואוליי כל זה דיי באשמתי,


בגלל אותו לילה של שיכרון חושים,


שנמסרתי לך מוקדם ללא הרבה חושבים.


פשוט זרמנו אל תוך הלילה השקט,


ואתה עצמך הבטחת שלא אתחרט.


סמכתי עליך בעניים עצומות,


וכך זה נמשיך בכל הלילות,


נסיתי להסביר ולהראות,שאני לא בחורה כזאת,


שנותנת את עצמי לאחר כמה פגישות.


פחדתי להקשר יותר מידיי,


גם פחדתי שהקשר היה גדול עליי,


אז שסגת אחורה שניי צעדים,


אני סגתי שלושה, בלי הרבה חושבים,


נסיתי להתנהג בהכי טיבעיות,


ולבסוף התנהגתי בתיפשות.


זה מה שגרם לך לא לרצות אותי יותר,


וביגלל זה החלטתי לוותר.


אם רק הייתה לי מכונת זמן,


הייתי משנה הכול,לפניי שטסת מכאן,


אז היית מכיר אותי יותר,


ואוליי לא הייתה כל-כך מהר מוותר.