אהבתי

אהבתי,


באמת שאהבתי..


אבל אתן הפכתן למפלצות שמועלם לא היכרתי.


או שמא תמיד הייתן אך אף פעם זאת לא הבנתי??


אני לא יודעת מה עשיתי שזה מגיע לי,


מעולם לא פגעתי בכן,


תמיד הייתי שהייתן צריכות אותי.


תמיד.


אז למה שאני צריכה אתכן פתאום אתן נעלמות?


אני יושבת פה ונשברת לרסיסים..


זועקת,


מחכה לכן!


אך אתן לא מגיעות!


אוף..אני צריכה אתכן..למה אתן לא מבינות!?!?


למה החיים כ.כ קשים ומסובכים??


למה שאני צריכה חיבוק ממישהו פתאום העולם ריק מאנשים?


מה כבר ביקשתי?


חיבוק?


זה לא עולה כסף..


אני לא עולה כסף..


אז למה כ.כ קשה למישהו לבוא ולחבק אותי?? זה כל מה שאני צריכה..


לראות שלמישהו אכפת ממני..


לקבל קצת אהבה.


אתן חיות בעולם של אינטרסים.


כל אחת דואגת לתחת שלה. ואם תדרוך בדרך על איזה חברה? נו ניכה..


תבוא חדשה.


אני כ.כ אהבתי אתכן..


כ.כ עד שזה כבר כואב.


ואתן לעולם לא תדאו..שכל לילה לפני שאני הולכת לישון, אני נזכרת..


נזכרת בחארות שבעולם..ורואה מול העיניים אתכן.


נזכרת ובוכה..בוכה בגללכן.


 


הילה.