לקחתי

לקחתי את המכתבים לקחתי את השירים


יצאתי החוצה לספסל חדרי


שרפתי את הכל


שלא ישאר זכרונות


וישבתי שעות והסתכלתי על הים צירתי בחולות


גם עם שרפתי גם עם שנאתי


אתה עדיין בראש עוצמת את העיניים והתמונות עולות


מתחרטת על הכל ליטופים ונגיעות הנשיקות הראשונות


וגם אם הייתי במרחק כה רחוק


הייתי בשבילי יותר מידי קרוב


בלילות הייתי מנגבת את הדמעות


ישנה עם החולומות


ובימים הייתי מחפשת את אושרי ודרכי אליך


אך את הדרך השונה היציאה ולשכוח ממבט עינייך


לומר שלום.


לא בנשיקה לא בנגיעה לא במכתב ולא בשיחה


רק במבט רחוק שמצטער על הרגע הראשון


כשניכנסת לחיי.


תלך רחוק.