אמרו דברים יפים..

אמרת לי מילים,


מילים יפות,


המילים-נמחקו כאילו לא היו,


המילים-יפות כמו גן עדן,אך שורפות כמו הגהנום.


 


נתת לי נשיקות,


נשיקות רכות ומתוקות,


אך הנשיקות-לא היו אמיתיות,


הנשיקות-רק לליבי נתנו מכות.


 


הטלפון, הטלפון צילצל הרבה,


ואתה הוא זה שהתקשר,


אתה התקשר ודיברת,


דיברת שעות, הצעת הצעות, אך ברגע זה הכל נמחק, ההצעות מבוטלות.


 


את, שהיית החברה הכי טובה שלי,


עלייך סמכתי הכי הרבה,


לך סיפרתי כל מה שהיה לי הלב,


פיתאום כאילו מחקת הכל, פיתאום שכחת מהכל.


 


את, הרסת הכל,


נשבענו שנהיה ביחד לעד,


הבטחנו זו לזו אמונים,


אך פיתאום מחשבתך השתנתה, הפכת לשונה.


 


אמא שלך עליך אסרה,


אסרה איתי להיות,


ואת חשבת שיש לה סיבות טובות,


בליבי פגעת, את הפצע שהיה את פתחת.


 


כל חברותי נעלמו כאילו לא היו,


כל אהובי ברחו,


אותי עזבו,


בודדה נשארתי, אניו ודמעותי.


 


הדמעות, הדמעות בלילה יורדות,


מבחוץ מחייכת,


בבית כל היום נשארת,


במיטה בוכה ולא אומרת מילה.


 


רוצה לעבור לעולם הבא,


רוצה ללכת ולא לחזור,


לא רוצה פה להיות,


איפה שיש כל כך הרבה אכזבות.


 


מבנים, ציפיתי להרבה אכזבה,


אך לא מהחברה הכי טובה,


הבנים, ידעתי אותי יעזבו,


אך החברות, חשבתי אותי אוהבות.


 


כעת אני יודעת,


לעולם לא לסמוך,


כי אין הבדל בין בנים לבנות,


רק על אמא, כי אמא הכי אוהבת.


 


 


 


 


 


השיר נכתב מכל הלב ברגע שהדמעות לא מפסיקות לרדת אז תגיבו..


לאב יו צאו...