מבולבלת...

אתמול כשראיתי אותך

זאת הייתי הפעם הראשונה שלא היתרגשתי

הפעם הראשונה שלא נמשכתי

שלא רעדתי שהיתקרבת

שלא רציתי שתנשק אותי ושתחזיק לי את הייד ולא תרפה לעולם...

זאת הפעם הראשונה שרציתי שהזמן יעבור

כדיי ללכת הביתה...



לא עשית לי כלום פתאום הכל עבר לי

כבר לא אכפת לי עם אתה מיתקשר ולא אכפת לי מה קורה איתך

אתה אדם חשוב לי ואני רגילה אלייך ולנוכחות שלך בחיים שלי אבל הגיע הזמן שניתרחק קצת...

כי אני מבולבלת

רוצה להיות לבד....לחשוב לתת לזמן לרפא דברים שרק הוא יכול לרפא

בתוך הלב אני לא מאמינה שאני מרגישה אלייך ככה מוזר לי...

לא מזמן הייתה כל חיי....ועכשיו נשארה לך פינה חשוכה ועצובה..לא נשאר בה כלום לא תשוקה לא משיכה רק כבוד וטיפה של הערכה