כשהלכת. -----> אני כתבתי.

כשהלכת, כשהכל נגמר

הרגשתי חור בלב

חור שנוצר מפגיעה קשה.

שאמרת שאתה לא אוהב,

שזהו זה עבר

הרגשתי שאין טעם

והפה ניהיה מר.



ועכשיו אני כאן,

לבדי יושבת

בדמותך נזכרת

והדמעות אותי מציפות,

לא רוצה עוד לחיות!



והחלומות? כולם הלכו לפח,

וזה צובט בלב.

אין למה לצפות

הכל הפך לאשליות,

ואתה הלכת והשארת אותי עם הדמעות.



וזה לא משנה,

כי אני עדיין פה

ועדיין אוהבת ומתגעגעת

אלייך, לעייניך,

למגע ידייך.



ואתה לא תשוב עוד לעולם.







תגיבו לי זה אחד מהדברים שכתבתי אם תאהבו אני יפרסם עוד.

יום טוב :)