לוחם שלי..אתה יושב לך על פיסת שמיים ואני עם דמעות בעיניים..:(

היום הנפלא ביותר בחיי..הכרתי את האהוב שלי..

אהובי היום אתה למעלה..רואה,מחייך ונושק לי מרחוק..

אני מנסה לתפוס את נשיקותייך אך הן לא מגיעות אליי משום מה..

יקר שלי..אני מתארת אותך עכשיו תופס בעלות על פיסת שמיים קטנה..אתה יודע..תמיד חלמתי לשבת על ענן וורוד כמו דובון אכפת לי..זאת הייתה המשאלה שלי..כמובן הבנתי שזה לא אפשרי ומציאותי כשגדלתי ..הבנתי עוד המון דברים..

אבל היום אני יודעת שאתה מגשים את החלום שהיה לי בהיותי בת 5

אתה יושב לך איי שם רחוק מכאן..על ענן לבן כולך עטוף בגדים לבנים..והילה נוצצת מעל ראשך מלווה בכנפיים ענקיות-אתה מלאך

אחד הזכרונות הכי יפים שלי--

~רומא~

שבוע הכי קסום שהיה לי בחיים..

ביום של החצי שנה שלנו קנית שני כרטיסים לרומא..

כל כך הופתעתי..

שבוע הכי קסום שהיה לי בחיים..

התקרבתי ולחשתי לך.

"עומרי?!..אני חושבת שאתה יותר מדי טוב בשביל להיות אמיתי"

צחקת..אבל בלי לחשוב פעמיים הרמת אותי על הידיים שלך ואני חיבקתי אותך בשתיי ידיי..

-הדמעה הראשונה שזלגה מאושר-

ראית שבעיניי היה מבט קצת מוזר..

הורדת אותי והושבת אותי ליידך בסלון..אמרת לי שמותר לי לבכות אבל שאני אספר לך מה קרה..אמרתי לך שאני בוכה מאושר ופשוט לא יכולתי להתאפק יותר ונהר שלם של דמעות ייצא לי מהעיניים..

כשעברו כבר שנתיים וקצת התגייסת..הפכת ללוחם אמיתי..

אהוב שלי..אני בטוחה שאתה למעלה שומר עליי מכל רע..

אני מקווה שטוב לך שם..

אם ביום מן הימים תרצה לחבק אותי שוב בזרועותייך ולא לעזוב לעולם..פשוט קח אותי אלייך לשמיים..וככה נהיה מחובקים לעולםםםםםםם..

לוחם יקר שלי..בגלל אידיוט שעבר באדום התנפצו לי כל התקוות ואיתן

הלכו לי גם כל החלומות..כל התכנונים עם החבר'ה שלנו..פשוט ירדו לטמיון..

מאמי..אני כותבת את זה ושוב בעיניי צפות הדמעות..

אולי זה בגלל ההחמצה?..אולי זה בגלל הכאב??..אולי זה בגלל הגעגוע?..יש לי תשובה..זה בגלל הכל ביחד..!

חייל שלי..כשנודע לי על התאונה זה היה ביום בית ספר..

הלכת לאחיך-רן,העדפת שאני אלך לבית ספר למרות שרציתי לבוא..

מפחיד..כאילו שידעת מה הולך לקרות..

עומריקי שלי..אתה החיוך שעולה לי כל פעם שאני נזכרת בך

אתה בליבי,אתה בנפשי,אתה תמיד אבל תמיד תהיה בתוך גופי..

-הבשורה הכי כואבת בעולם-

המורה שלי להיסטוריה קראה לי החוצה באמצע שיעור ספרות היא הייתה גם המחנכת שלך..היא ידעה שאנחנו 4 שנים יחד....בכלל לא חשבתי שזה קשור אלייך מתוק שלי..

ניגשתי אלייה וחשבתי שזה קשור לבגרות שאמורה להיות לי שבוע אחרי..

היא הסתכלה עליי במבט עצוב ומבולבל..

ותוך כדי דיבור היא התחילה לבכות..

אתה לא מבין מה הלך לי בבטן..כמות הפרפרים מהלא נודע

הקול שלה רעד בצורה מטורפת..ומרוב דאגה גם אני התחלתי לבכות..היא אמרה לי שעברת תאונת דרכים..

ואני שתקתי למשך 3 דקות לפחות לא אמרתי מילה ולא ציוץ אחד ייצא לי מהפה..

שאלתי אם אתה בסדר והתפללתי לתשובה חיובית

אך לצערי זכיתי לתשובה שלילית לגמרי..

"הוא במצב קשה עד קטלני" היא אמרה תוך כדי בכי

לקחתי את התיק הנעתי את האוטו ונסעתי כמו משוגעת לבית שלך

בכיתי המוווןןן בכיתי כמו שאף פעם לא בכיתי

הגעתי כמה רחובות לפני הרחוב שלך..

ופשוט לא יכולתי..חניתי את האוטו והקאתי את הנשמה שלי..

אמרו לי שזה מרוב דאגה..

חזרתי לנהוג כמו משוגעת

הגעתי לבניין שלך ומרוב שכלום לא עניין אותי השארתי את האוטו פתוח..

רצתי והזמנתי את המעלית..עליתי לקומה אחרונה תוך כדי בחילות נוראיות..פתחתי את הדלת עם המפתח שהיה ברשותי וידיי רעדו

אמך הייתה נפולת פנים..וחיוורת נורא

רצתי אלייה..וחיבקתי אותה כל כך חזק ושתיינו בכינו כמו ילדות קטנות..

אחיך היה בבית..ואבא שלך רץ מיידית לבית החולים..כשהוא התקשר ואמר לנו לבוא בדחיפות כבר לא עמדתי בלחץ והתעלפתי..

אחיך ישר שפך עליי מים והרים לי את הרגליים..כשעוד לא ממש הבנתי מה קורה היינו בבית חולים ואחיך סחב אותי על גבו..

כשכבר הייתי בהכרה מלאה ראיתי אותך מסביב למלא צינורות מפחידים ועם כמה גבסים בכל מיני מקומות בגוף..

השתוללתי שם ולא הפסקתי לבכותת..

התפללתי שתישאר איתי ולא תלך לי..

נשארתי איתך שם בלילה..

ישנתי מיטה ליידך..

ראיתי שהזזת את היד ושניסית לדבר וצעקתי מיד לאחות

היא אמרה שמצבך השתפר טיפה ואכן זה תיפח בי תקוות שאולי תשנתה אם לא למעני אבל למען שנינו..

אהובי שליי...התקוות האלה היו לשווא..

איבדתי אותך ואיבדתי חלק מעצמי יומיים אחרי!~!

קושקוש שלי..אתה היית הראשון שגרם לי להרגיש מיוחדת

היית ראשון בהרבה דבריםם..וגרמת לי לחוש כמו באגדה..

כנראה שמישהו מלמעלה ראה בנאדם מדהים ומלאך כמוך ורצה שתהיה קרוב אליו..

נשקתי לך נשיקת שלום על הלחי לפני שלקחו אותך לחדר ניתוח

חיכיתי בהמתנה עם אחיך עד שתצא משם..

יצאת ומשום מה זה היה נראה כל כך מוזר..

יום למחרת כריש דם השתלט לך על המוח וגרם לי לאבד אותך

והנה אני מוצאת את עצמי מדביקה את המכתב השני על הקבר שלך:

"את חושבת אחרת וגם כשגדלת את עדיין זוכרת נשברת ועפה לשמיים שלך..ואולי במקרה ייגמרו החיפושים ואולי הוא יהיה הדבר שבשבילו החזקת חיים..ואומרים לה לשמוח רוצים שתאהב..רוצים שתצחק שתחייה ועכשיו..איך אני יכולה שוב לחייך מבלי לחשוב עלייך?!..אתה היית בשבילי כמו חלום..:[[ אבל אנשים פקחים יודעים שגם מחלומות קסומים למציאות אחרת מתעוררים..

האהבה שלי אלייך,עומרי,לא מכירה את המילה סוף..אני מבקרת אותך שוב באותו מקום אפור ולא נעים..רק תזכור עומרי שלי..

אם אי פעם תרצה לחבק אותי..תרד למטה ותיקח אותי איתך בחזרה לשמיים...פתאום הם כבר לא נראים לי כל כך יפים בלעדייך:[[

"יש רגעים שבהם אתה מתגעגע כל כך הרבה לבנאדם עד שאתה רוצה להוציא אותו מהחלומות שלך ולחבק אותו עם כל כוחותייך... "

אין גבול לאהבה שלי אלייך ואין טעם לחיוך שלי בלעדייך..

אתה?!..יושב לך על פיסת שמיים..

ואני?!..מתגעגעת בטירוף עם מפל שלם של דמעות בעיניים"



I MiSS You LiKe CraZy



שולחת לך אוקיינוס של נשיקות ואינסוף חיבוקים..



שלך..לילו אהובתך..