אחד מהשרים הכי עצובים מקווה שבכול זאת תאהבו

יום עצוב השמיים בוכים ויחד איתם בוכים כולם...


הכאב ללב חודר בלי רחמים מאיים להרוג בסכין חדה ומסוכנת...


הגוף כבר לא מרגיש בכאב או כול רגש אחר כי הוא כבר מת...


והעניים היפות לאט לאט נסגרות כבר לא רואות דבר כבר לא יכולות להבחין בשום דבר...


ערפל בחוץ הרחוב ריק מאדם ואפשר להרגיש באוויר את ההרגשה של הפגיעה הנוראית...


הכול כבר אבוד כבר כמעט שלא נשאר דבר גם התקווה והאמונה חמקו מידינו...


והפחד מאיים עלינו והבדידות נמשכת ותמשך לעד ...


כבר מרגישים את הסוף אך הוא מתקרב אך המוות מגיע בלי הודעתה מוקדמת המוות הנורא


לוקח אותנו הוא נוגע בנו ואנחנו חסרי אונים למולו ... ועכשיו כבר נגמר הכול...


אנחנו כבר ממזמן לא פה לא מרגישים לא רואים רק נחים לנו בשלווה עמוקה שלוה שלא הרגשנו לפני...