הלב מפסיק לפעום..הנשימה נעצרת

ליד הטלפון מחכה..


והינה צלצול..
הלב מפסיק לפעום..הנשימה נעצרת..
מרימה את השפורפרת..
ומי בקו השני?
הדודה מבת ים..
פנים נפולות..דמעה זולגת
ומי מושיט יד?
אף אחד

ושוב יושבת וחושבת..
במיטה שוכבת..


ואתה לא ניזכר..
ושוב דמעה זולגת
את התקווה מאבדת
וזה לא עבר



ואז סוף סוף קמה מהמיטה..


מתחילה לדמיין את הכל מהתחלה
מביטה בתמונתך..
אבל יודעת..
שעכשיו זה כבר אחרת
ואין דרך חזרה...