לפתע פתאום

במשך חיי השארתי פיסות מליבי כאן ושם והיום כבר בקושי נשאר מספיק כדי לחיות ...


את החלק הכי גדול נתתי לך ומה נשאר לי עכשיו ?


געגוע , אהבה , אכזבה ...


מי היה מאמין שזה יגמר ביום בהיר אחד ככה סתם ?


ועל מה ולמה ?


אז הכל היה משחק? הכל היה תסריט ? למה לא הערת אותי כדי להחליף את התקליט ?


אבל דבר אחד אני יודע , קיבלתי הזדמנות ולמדתי שיעור חשוב , למדתי שאני יכול לאהוב ולתת ...


לדעת להשקיע , לדאוג שצריך , ללטף תמיד ...


כמו שכתבתי לך באותה ההודעה :"to hug you ' to feel you ' to kiss you , love you"


חבל שלא אמרת לי  שלא התאהבת חבל שנתת לי לחיות באשליה שהכל מושלם ועכשיו אני כאן יושב ואת כבר שם ...


חבל שהדלת הזו נסגרה , אבל השניה כבר פתוחה , יקח לי הרבה זמן להפנים ולהתחזק , כי זה באמת מאוד כואב , אבל דבר אחד אני יודע בוודאות , אני יודע  אהבה .