היה

היה לשנינו כל כך טוב


וידעתה אותי תמיד לאהוב


עשיתה אותי לילדה הכי מאושרת


בחרתה בי ולא באחרת


אך מרב אושר משהו היה חייב ליקרות


ואז הם זרמו כמו ים סוער של בעיות


 


פתאום ככה סתם בלי שום הקדמות


פתאום אתה שונא.. והבעות שלך קרות


פתאום אתה אכזר, פתאום אתה רע


פתאום הכל נהיה כל כך נורא


ובלי שום סיבה כך עזבתה אותי לגמרי לבד


אבל אתה ידעתה! אתה ידעתה שליבי ישבר מיד!


אתה ידעתה שאני לא יהיה חזקה מספיק


אתה יודע איזה סלע על הלב שלי מעיק


איך מתוך מציאות כל כך טובה


איך מתוך כזאת אהבה


איך מתוך שדות של פרחים


שהיינו הולכים בהם יחפים


איך מתוך כזה קשר חזק


פתאום משהו ניפרם וניפסק


ועכשיו הכל שחור יותר מאי פעם


ואין לי בשביל מה לחיות בעולם