עכשיו אני מבינה...

עכשיו אני מבינה ש...


 


אתה לא שיקרת,


ולא רימית אותי,


אף פעם לא אמרת,


שאתה אוהב אותי.


זאת אני האשמה


שהאמנתי לאחרים,


פשוט אני תמימה,


חשבתי שאנחנו מתאימים..


על מה חשבתי?


מה עבר במוחי?


איך בכלל חשבתי,


שתוכל לאהוב אותי?


 


עכשיו אני מבינה ש...


 


אתה לא שיקרת,


ולא רימית אותי,


אף פעם לא אמרת..


זה הכל באשמתי.


סליחה מכל הלב שהאשמתי אותך,


אתה לא אשם שליבי כואב,


זאת אני האשמה,


פשוט אני כל-כך תמימה,


בגלל זה חשבתי שיש אהבה בליבך..


סליחה!