אתה לא פה/טאזית

זה מכתב שכתבתי לחבר שאיבדתי לא מזמן


ולפחות אם הוא לא יקרא את המכתב הזה אף פעם


הייתי רוצה לקרוא אותו לכולם ולהוריד ממני את האבן


שנפלה לי הלב ולהתחיל לקרוא את המכתב הכואב


תגיד חבר למה התחלת להישבר למה השארת אותי לבד בעולם הגדול


תגיד לי איך אתה יכול?


אני לא רוצה ליפול אני רוצה להישאר אבל לא לסבול כי אותך לאבד זה עניין גדול


כשניגשתי לרופא הוא אמר שאי אפשר אותך לרפא


הרגשתי אבודה,נחרדתי וכמובן התפללתי שאם אתה לא איתי בעולם הזה


אז אני מקווה שיהיה לך טוב במקום שונה מזה שהייתי תמיד איתך גאה.


עוד זיכרון נשבר, התנפץ וממך לא שומעים ואני מרגישה חסרת אונים.


אבל תמיד ממשיכה את עצמי לשאול: איך יכולץ להשאיר אותי לבד בעולם הגדול?


למרות שאתה לא עונה תדע שאיתך נהנתי נורא ועכשיו מי יודע איפה אתה נמצא?


הייתי רוצה שהכל יזוז לאחור ושתישאר פה איתי ואת חייך אף פעם לא תגמור


ויש עוד כמה שאלות שאני חושבת שבחיים אני לא אמצא להם תשובה כמו למשל :


למה אתה ולא אני?


למה אתה הלכת ואני נשארתי לבדי?


למה אלוהים לקח אותך ולא אותי?


למה העולם כל כך אכזר שאותך הפיל בעפר?


אמנם אינני יודעת את התשובות


אבל אני עדיין כאן


אז אולי כדאי שאפתח דף חדש ובו אני מקווה שלא אצטרך עוד לבכות.